'יש לך מבט של משוגע בעיניים,אתה יודע?'

היא הייתה די מופנמת,שקטה ועדינה מבחוץ,ואיך היא מבפנים?רק היא ידעה,שמרה הכל לעצמה.
היה נדמה כאילו כל מה שהיא עשתה היה מתוכנן אצלה מראש,היא אף פעם לא הגיבה בפזיזות,תמיד ידעה איך לענות,ותמיד הגיבה בשקט וברוגע,שכל כך אפיין אותה.
מה לגבי אהבה?גברים באו וגברים הלכו,היו גברים שאהבה יותר,וכאלה שאהבה פחות,אבל אף אחד לא באמת השאיר בה חותם,אף אחד לא גרם לה לבכות מאושר,ואפילו לא מצער,לפעמים הייתה מתגעגעת,אבל גם זה היה נראה כאילו היא מתאמצת.
היא הייתה שונה מבחורות אחרות,והוא?הוא היה בדיוק כמו כולם.
הוא לא היה יפה במיוחד,לא היה בעל אישיות כובשת ולא חכם,ובכל זאת היה לו מן ניצוץ בעיניים,שלא כולם הצליחו לראות,ניצוץ קצת משוגע,והיא?היא אהבה משוגעים,אולי כי הייתה קצת משוגעת בעצמה..
הוא טלטל אותה,לקח אותה לעולמות אחרים,הוא הראה לה דברים שמעולם לא ראתה.
והיא,היא הלכה אחריו,היא הלכה אחרי הניצוץ המשוגע הזה שראתה בעיניים שלו ושהוא ראה בשלה,הניצוץ הזה שחיבר בין שני עולמות כל כך שונים.