"כמה טוב שאת חלק מחיי" – פרק 2

כמה טוב שאת חלק מחיי – פרק 2
נכנסתי למחששה וראיתי את אבישג.
אבישג אלימלך, היא עזבה את הבית ספר לפני שנתיים.
לא מאמינה שאני שוב רואה את הזונה הזאת פה.
היא ישבה עם איזה ילד, לבושה בשורט קצרצר וגופיית בטן צמודה.
"שנייה אביב מאמי, או מיי גאד! מריאל איזה יפה את ! חבל שאת לא לובשת משהו קצת יותר.." אמרה לילד שישבה איתו ואחרי זה אמרה לי, וחיפשה את המילה בראשה.
"חשוף" היא לחשה לי בחיוך ממזרי.
"כי אני לא.." אמרתי כאילו גם אני מחפשת את המילה בראשי.
זונה כמוך" אמרתי והלכתי משם.
כלבה.
נ.מ של אביב***
איזה כוסית זאת שנכנסה עכשיו, איך שהיא נכנסה כל המבטים היו עלייה.
שווה אפילו את המבט שלי.
לפי מה שהבנתי מאבישג קוראים לה מריאל.
שם יפה לבחורה יפה, היא לא רק כוסית יש לה פנים אחושרמוטה.
היא נראית ילדה טובה כזאת, לא כמו שאר השרמוטות בבית ספר הזה.
אבל בדוק תופסת פוזה בגלל זה, אבל וואלה היא מוכרת לי ואין לי מושג מאיפה.
פתאום יהב נכנס למחששה, הזזתי את אבישג והלכתי להגיד לו שלום.
"מה קורה אחי?" באתי ונתתי לו חיבוק של גברים.
"יבן זונה מה אתה עושה פה? מתי חזרת?" שאל יהב בהלם.
"נמאס מהתל אביבים האלה אז חזרתי" אמרתי בחיוך וישבנו לעשן סיגריה.
"איזה כיתה אתה?"שאל יהב בסקרנות.
"י"ב2" עניתי ושאפתי מהסיגריה.
"טיל! אתה איתי" אמר והביא לי לחיצת יד.
"באמא?!" אמרתי בחיוך ושאפתי עוד שאכטה מהסיגריה. שנינו צחקנו.
"תגיד אחי.." אמרתי והבאתי לו מכה קטנה בכתף.
יהב הסתכל עליי במבט שואל.
"אתה מכיר מישהי בשם מריאל?" שאלתי מסוקרן.
הוא דפק לי מבט עצבני, לא הבנתי מה קרה.
"מה אתה צריך ממנה?" הוא שאל עם מבט מאיים.
"מה קרה גבר, מה היא זיון שלך או משהו?" שאלתי בצחוק.
"יבן שרמוטה היא אחותי" אמר בחצי צעקה.
"אה.." אמרתי מבין. "רגע מה?!" החזרתי בחצי צעקה.

***
אביב כהן – כיתה י"ב, עבר לפני שנתיים עם הוריו לתל אביב וחזר שוב לחדרה לשנת הלימודים האחרונה.
גבוה, שרירי, היה החבר הכי טוב של יהב, שיער חום ועיניים חומות דבש. חיוך כובש,שותה ומעשן, מזיין וזורק.