לאס וגאס – פרק 10

-נקודת המבט אביה דליין-

ברחתי מבית החולים , לא יכלתי להישאר שמה , הרגשתי איך הקירות במסדרון הלבן סוגרי עלי וחונקים אותי בפנים .
לא רציתי גם ללכת לבית , ברגע שכולם יחזרו הם יבקשו תשובות , ישאלו שאלות , שאלות שאפילו לי אין מענה עליהם .
במקום ללכת לבית נסעתי אל המונסיטו , אני צריכה לדבר עם זואי , אולי היא תעזור לי איכשהו , כול שיטה שהיא כדי לשכוח , לשכוח את היום הנורא הזה , את כול השבוע הנוראי האחרון .
החנתי בחנייה של המלון-קזינו את הרכב שלי , ונכנסתי פנימה במהירות עוברת ביעף על פני צ'אד וראיין המאבטחים בכניסה .
ראיתי את קורל ממלצרת עבור הלוויתנים , לוויתנים הם אנשי עסקים מפוצצים בכסף שבאים להמר בבית הקיזנו של אבא שלי , הם מהמרים בסכומים עצומים .
"קורל , ראית את זואי ?" שאלתי אותה בחיוך מזויף שלא תחשוד בכלום .
"היא ליד שולחן הקוביות" אמרה לי וצביע לכיוונה .
הלכתי אליה , רגלי על העקבים הגבוהים , והחתכים משיברי כוס הזכוכית עדיין שרפו .
"הי זואי , אני יכולה לדבר איתך שנייה ?" שאלתי אותה בחיוך קטן ומזויף בדיוק כמו שחייכתי אל קורל אחותה .
"כן ברור , קרה משהו ?" שאלה בזמן שאספה את הכוסות הריקים מעל אחד השולחנות והעמיסה אותם על המגש הגדול שלה .
"אני יספר לך , אבל בואי נישב במקום פרטי" אמרתי לה , הרגשתי איך הראש שלי קודח , וכול סנטימטר בגופי רועד .
"בואי לחדרים הפרטים במסעדה" אמרה לי , היא הובילה אותי אל אחד מהחדרים הפרטיים במסעדה , כמו החדר שהייתי בו שקורל הובילה אותי אליו , כשרציתי לפחות את החבילה שקייל שלח לי .
אחרי שנכנסנו היא סגרה אחריה את הדלת ונעלה , התיישבנו משני צדידי השולחן , אחת מול השניה .
״אז מה קרה ?״ פצתה את פיה ראשונה ושאלה אותי , כול אירועי הימים האחרונים חזרו אלי אחד אחרי השני .
״ זה סיפור ארוך , אבל בקצרה אדם ואמיליה בבית החולים הם עשו תאונה״ אמרתי לה ודילגתי על הקטעים עם קייל , והקטעים בסן ופרנסיסקו .
״ואו , והם בסדר ?״ שאלה אותי , על פניה מבט מנחם , אני מכירה את זואי וקורל כבר המון זמן , אני יודעת שאני יכולה לסמו ך עליהן .

-נקודת מבט זואי קורט –

״הם בסדר , מאושפזים , כולם שמה , הייתי שמה מקודם תרמתי לאדם דם , ואמיליה במצב יציב״ אמרה לי , ענייה השקיפו כאב .
״אני כול כך מצטערת , אני מקווה שהם יחלימו במהרה ״ אמרתי לה בחיוך קטן ומנחם .
״בכול מקרה …״ אמרה בחצי חיוך , ״יש מצב את עושה בשבילי טובה קטנה?״ שאלה אותי .
הבטתי לתוך ענייה החומות , הברק שמאפיין אותם בדרך כלל לא היה שם , במקום הברק היה ניצוץ מעומעם , משהו עובר עליה , וזה לא קשור לתאונה של אדם ואמיליה .
״בטח , הכול בשבילך , מה את צריכה ?״ שאלתי אותה .
״את יכולה להשיג לי את המספר של קלי גומז ?״ שאלה .
״קלי גומז?״ חזרתי על דבריה כמו הד , קלי גומז היא לא ילדה טובה , מה כבר אביה צריכה ממנה .
״כן״ ענתה קצרות בלי להאריך יותר מידי את התשובה שלה לשאלה שלי.
״אביה , אני מכירה את קלי , היא לא ילדה טובה , היא לא מישהי שכדאי להסתובב בחברתה , בכול מקרה למה את צריכה את המספר שלה ?״ שאלתי את אביה , הבעת הפנים שלה לא השתנתה , נשארה קרה , יבשה , הבעה מתה שלא מסגירה שום דבר מהמחשבות שעוברות במוחה .
״כמו שאמרתי קודם , זה סיפור ארוך , יש לך את המספר שלה ?״ שאלה אותי .
המבט בעיניה לא הסגיר דבר , בשביל מה בדיוק היא צריכה את קלי גומז ?
״תני לי שתי דקות , ואני ישיג לך את המספר שלה״ אמרתי נאנחת .
״תודה זואי , אין עלייך״ אמרה וחייכה אלי חיוך יפה וישר , החושף טור שיניים לבנות וישרות .
שלפתי את האייפון שלי מהכיס , וחייגתי את המספר של ידיד שלי בריאן .
אביה ישבה בשקט ובסבלנות .
-״הלו ?״ שמעתי את קולו של בריאן מהצד השני , הקול שלו העביר צמרמורת במעלה גבי , אני רוצה לצעוק לו אני אוהבת אותך , אבל אין לי מספיק אומץ להגיד לו מה אני מרגישה לגביו .
-״הי בריאן , זאת זואי״ אמרתי לו וחיוך עלה על פניי .
-״אני יודע שזאת את ילדונת , קשה לפספס את הקול שלך״ אמר מצחקק מהבעד השני של הקו .
-״בכול מקרה , אתה יכול להביא לי את המספר של קלי גומז ?״ שאלתי אותו , חוששת טיפה מהתגובה שלו .
-״ובשביל מה בדיוק את צריכה את המספר של קלי ?״ שאל בקול הגברי שלו.
-״זה בשביל חברה״ מיהרתי להגיד לו .
-״את בטוחה ?״ שאל אותי , הקול שלו חלחל לראשי , למה לעזאזל אני מרגישה אליו את מה שאני מרגישה , הוא לעולם לא יאהב אותי כמו שאני אוהבת אותו .
-״ב- 100 % ״ אמרתי לו .
-״אין בעיה , תרשמי ..״ אמר לי .
פתחתי את פנקס ההזמנות שלי שאני מסתובבת איתו כמעט כול הזמן בעבודה.
-״ 555-804-277 ״ אמר לי , וכתבתי את הספרות על הפנקס .
-״תודה בריאן , נתראה כבר״ אמרתי ובאתי לנתק את השיחה איתו .
-״רגע זואי , אנחנו עדיין נפגשים הערב?״ שאל אותי רגע לפני שניתקתי .
-״כן ״ אמרתי וחייכתי לעצמי .
-״מעולה , אני יבוא אלייך בשמונה״ אמר ושמעתי את החיוך בקולו .
-״נתראה בערב , אני צריך לחזור לעבוד״ אמר לי והשיחה התנתקה .
״קחי״ אמרתי לאביה ותלשתי את הדף עם המספר של קלי מהפנקס שלי .
״תודה״ אביה אמרה בחיוך , היא קפלה את הדף עם המספר והכניסה את זה לכיס שלה .
״ובקשר לבריאן , תגידי לו מה את מרגישה , אל תתני לזה לחמוק לך בין הידיים , יש לך היזדמנות להגיד מה שעל ליבך , בלי שום מכשולים ומעצורים , תעשי את זה , אחרת את תתחרטי שלא עשית ״ אמרה לי , ועל פנייה חיוך שבור .
כול מילה ומילה שהיא אמרה חלחלה בי , היא צודקת , אסור לי לתת לזה לחמוק ממני .
״תודה על העזרה , אני שמחה שיש לי חברות כמוך״ אמרה לי ויצאה מהחדר הפרטי שישבנו בו .

-נקודת מבט אביה דליין –

נכנסתי בחזרה אל הרכב שלי , סגרתי את הדלת בטריקה ונשמתי עמוקות .
שלפתי את האייפון השחור שלי מהכיס וחייגתי את המספר של קלי .
לאחר כמה שניות שמעתי את הקול שלה מהבעד השני של הקו .
-״הלו?״ .
-״היי קלי , מדברת אביה דליין״ אמרתי בקול הכי יציב שלי .
-״ולמה זכיתי לכבוד לדבר עם אביה דליין?״ שאלה אותי וציחקקה טיפה .
-״אני מעוניינת בסחורה שלך״ אמרתי במהירות בלי להתחרט .
-״וואו … דליין , לא חשבתי שאת כזאת , כולם אומרים כמה את הילדה הטובה במשפחה שלך , כמעט טובה״ אמרה לי .
-״יש לך סחורה לתת לי או לא ?״ שאלתי אותה עצבנית .
-תרגעי דליין , יש לי סחורה אבל היא יקרה , אחרי הכול זה הסחורה הכי טובה בשוק ״ אמרה לי .
-״מחיר לא מהווה בעיה בשבילי , רק תגידי לי כמה , ומתי ״ אמרתי לה בלי למצמץ .
-״זה תלוי כמה את צריכה״ אמרה בקול משועשע .
-״שקית אחת זה יספיק״ אמרתי לה .
-״אוקי , אז זה יעלה 800$ , תפגשי אותי בעוד כעשר דקות בצדדי הכביש היוצא מהסטריפ ״ אמרה לי והשיחה התנתקה .
התנעתי את הרכב , המנוע הדומם התעורר לחיים בשאגה דוממת .
לחצתי על הגז ונסעתי למקום בו קבעתי להיפגש עם קלי גומז .

הגעתי לצדדי הכביש , לאיפה שקבעתי להיפגש עם קלי .
היא כבר הייתה שמה , יושבת על מכסה מנוע המכונית שלה , בלבוש חושפני במיוחד .
המראה שלה לא השתנה , שיערה הצבוע בוורד חזק ובהדרגה מגיע לוורד חלש ולבלונדיני בקצוות .
היא שלבה שורט קצר וחושפני בצבע שחור אפור , וסטרפלס המכסה רק את החזה שלה בצבע אפור .
על ענייה היא הרכיבה משקפי טייסים , ולרגליים נעלה נעלי עקב גבוהות ואופרות.
יש לה עגיל בטבור , ועגיל בשפה , והמון קעקועים .
אני מכירה אותה עוד מהתיכון , היא הייתה שלוש שנים מעלי .
יצאתי מהרכב , והרכבתי לעניי את משקפי השמש שלי .
״שלום פרינססה ״ אמרה לי קלי בחיוך משועשע .
״אין לי זמן למשחקים , הבאת לי מה שביקשתי ?״ שאלתי בתוקפנות .
״תרגעי דליין , הבאתי לך ״ אמרה בחצי חיוך .
היא שלפה מכיס מכנסייה הקצרים את השקית הקטנה .
הוצאתי מתיק קטן ברכב שלי את הסכום שהיא ביקשה .
״קחי״ אמרתי לקלי ונתתי לה את ה800$ שהיא בקשה .
״תודה דליין , כיף לעשות איתך עסקים״ אמרה לי ולקחה מידי את הכסף .
בתמורה היא הושיטה לי את מה שרציתי.
שקית קטנה ושקופה , מלאה באבקה לבנה .