לאס וגאס – פרק 13

-נקודת מבט רום ג׳וליאני –

ישבתי בחדר שלי , לבד , בשקט , מכונסת בתוך המחשבות שלי , בתוך הרגשות שלי , בתוך הזיכרונות שלי .
רטט מהאייפון שלי קטע את קו המחשבה העמוק שלי , הבטתי על המסך המואר וראיתי הודעה חדשה ממייק דליין .
-עסוקה ?-
-לא- עניתי לו בקצרה .
-רוצה לבוא איתי לקנות בגדים , אני צריך עזרה נשית ואין לי בדיוק עם מי ללכת חחחחח- שלח לי כעבור רגע .
-חחחח בטח , תבוא לאסוף אותי ?- שלחתי לו .
-כן , תיהיה מוכנה בעוד חצי שעה- שלח לי .
קמתי מהמיטה שלי ששכבתי עליה , נכנסתי לחדר הארונות שלי והחלפתי את הבגדים שלבשתי .
לבשתי מכנס תחרה בצבע בז׳ לבן , גופיה שחורה , ועקבים שחורים , התאפרתי עדין כמו תמיד , ולצווארי השפרצתי בושם של קוקו שנאל .
ענדתי את התכשיטים שיש לכול בת במשפחה שלנו , צמיד יהלומים ואזמרגדים בשילוב של זהב בצורת נמר .
ואת שאר התכשיטים הרגילים שלי .
לאחר כמה דקות שסיימתי להתארגן האייפון שלי שוב רטט , הודעה ממייק .
-בואי תצאי , אני מחוץ לבית שלך- כתב לי .
הבטתי מבט חטוף אחרון במראה , ויצאתי מחוץ לבית אל מייק שחיכה לי בתוך האמר שחור יוקרתי .
נכנסתי למושב הנוסע לצד הנהג , ״היי״ אמרתי בחיוך למייק .
״היי״ אמר בחיוך ישר החושף טור שיניים לבנות וישרות , הוא לחץ על הגז ונסע לכיוון שדרת החניות היוקרתית של הסטריפ .

הוא יצא מתא המדידה , לבוש במכנס כחול בהיר של גוצ׳י וחולצה מכופתרת חלקה בצבע שחור של דולצ׳ה אנד גבאנה .
״מי זה החתיך הזה ?״ שמעתי קול מאחורי .
הבטתי אחורה וראיתי , את אריק וג׳סמין מתקרבים אלינו .
אריק חיבק את מייק חיבוק גברי , ואני חיבקתי את ג׳סמין .
״מה אתם עושים פה ?״ שאלה ג׳סמין .
״בדיוק מה שאתם עושים פה״ אמרתי מצחקקת שהבחנתי בשקיות שאריק הרים בידיו .
״טוב אנחנו נמשיך את הסיבוב שלנו, נתראה בבית רום , ביי אחי״ אמר אריק והוא וג׳סמין יצאו מהחנות .
״אז איך זה ?״ שאל אותי מייק , והביט על עצמו במראה וסידר את השיער שלו .
״זה מושלם ״ אמרתי בחיוך , ״עכשיו תמדוד את זה״ אמרתי ודחפתי לידיים שלו עוד ערמת בגדים .
הוא נכנס בחזרה לתא המדידה להחליף בגדים , בזמן שחיכיתי לו .

-נקודת מבט אמיליה ג׳וליאני –

״מישהו בבית ?״ קראתי בקול כשנכנסתי לבית של משפחת דליין.
כולם נעלמו היום מה זה , אריק וג׳סמין הלכו לשופינג , גם מייק ורום , הלנה בטח במונסיטו או משהו כזה , ניק במכון כושר כרגיל , ואביה רק השד יודע איפה .
״אני כאן״ שמעתי קול מהסלון , צעדתי על עקבי אל הסלון וראיתי את אדם .
לא ראיתי אותו מאז התאונה , היה קשה לי להביט לו בעניים , אחרי כול מה שקרה לנו , כנראה הגורל לא רוצה שניהיה ביחד, למרות שאני אוהבת אותו .
תחבושת לבנה הייתה מסביב לראשו , ובמקום שהוא פתח את הראש התחבושת הייתה ספוגה בדם .
הוא לבש רק טרנינג ופלג גופו העליון והשרירי חסר חולצה .
מסביב לצלעות יש תחבושת לבנה נוספת וגם היא ספוגה בדם .
רציתי לבכות , המראה שלו ככה שבר אותי לגמרי , הפנים היפות שלו נראו עייפות וכואבות .
מסביב לעין הימנית שלו חבורה אדומה גדולה , והשפה התחתונה שלו שסועה בחתך גדול ואדום .
״את מתכוונת לבוא להגיד לי שלום ולשבת איתי , או להמשיך לעמוד שמה ולבהות בי ?״ שאל וקטע את קו המחשבה שלי .
ניסיתי לחייך חיוך מזויף שנעלם במהרה מעל שפתיי , אני מרגישה אשמה שהוא נפצע קשה יותר ממני , ואני יצאתי בנזק קטן .
התיישבתי לידו , ״אז מה אתה עושה ?״ באתי לשאול אבל הוא משך אותי לחיבוק חם .
״לאן נעלמת לי בחודשיים האחרונים ?״ שאל אותי בחיוך קל על שפתיו .
התחלתי לבכות , לא הצלחתי לעצור את הדמעות , הם פרצו החוצה וזלגו במורד לחיי.
למה זה קורה לי ?
הדמעות נספגו בתחבושת הלבנה שעטפה את הצלעות שלו.
הוא ליטף לי את השיער , הרגשתי איך אני מתפרקת לחתיכות , מתפרקת לחתיכות בין הידיים החמות והשריריות שלו .
״למה את בוכה ?״ שאל לאחר רגע , רגע ארוך כול כך שהרגיש לי כמו נצח שלם .
״כי זה באשמתי , אתה נפגעת ואני לא!״ אמרתי ודמעות נוספות זלגו מבעד לעניי הכחולות אפורות .
״זה לא באשמתך , זה אני לא הסתכלתי על הכביש״ אמר , הקול החלק והגברי שלו גרם לי לצמרמורת בכול גופי השברירי .
״למה לעזאזל לא הסתכלת על הכביש?״ שאלתי בעצבנות ונכנעתי לחיבוק שלו , נפלתי לזרועותיו , שהדמעות זורמות כמו ברז מבעד לעניי , מורחות את האיפור על לחיי .
״איך אני יכול להסתכל על הכביש כשאת יושבת לידי ? , אה אמיליה ? , איך זה אפשרי ?״ שאל אותי , בקולו זיהיתי מידה של כאב .
״למה הסתכלת עלי בכלל ? , מה אני יותר חשובה מהחיים שלך שככה סיכנת את עצמך ?״ שאלתי , הוא ניגב בעזרת יד אחת את שובל הדמעות מעל לחיי .
״אמיליה אני כול כך מצטער שככה סיכנתי את החיים שלנו , בגללי כמעט שנינו נהרגנו״ אמר לי .
״את הרבה יותר חשובה מהחיים שלי״ הוסיף על דבריו לאחר רגע .
הוא הרים את מבטי אליו , טבעתי בתוך עיניו החומות בורקות .
הפנים הפצועות שלו גרמו לי לבכות עוד יותר , כי אני יודעת שזה בגללי , כי בגללי עשינו את התאונה המטומטמת הזאת .
הוא הרכין את ראשו , ככה שמצחינו נגעו אחד בשני , העניים שלו עצומות .
רציתי לבכות עוד , אבל כבר לא יכולתי לבכות במצב הזה .
״זאת לא אשמתך , הכול בגללי את צריכה להאשים אותי , שבגללי הגעת לבית החולים ״ אמר ופקח את עיניו.
״למה אתה אומר את זה ?״ שאלתי בשקט שכבר לא היה לי עוד מה להגיד .
״את לא מבינה אמיליה ? , אני אוהב אותך״ אמר בחיוך קל .
דמעה נוספת זלגה מבעד לעיני , הוא מחה אותה במהירות ונשק בעדינו לשפתיי .
הרגשתי איך העולם עוצר , איך רק שנינו נמצאים בו , רק שנינו כאן .
שום דבר לא עוצר אותנו , שום דבר לא מונע ממנו שוב להיות ביחד , רק אני והוא כנגד העולם הזה .
הוא התנתק ממני לאחר כמה רגעים , ״אני מצטערת״ לחשתי לו וחיבקתי אותו חזק ובעדינות כדי לא להכאיב לו עם כול התחבושות .
״אין לך על מה״ אמר ומשך אותי לנשיקה נוספת .

-נקודת מבט מייק דליין-

״איך זה ?״ שאלתי את רום שיצאתי מתא ההלבשה שוב אחרי מאות הבגדים שהיא הכריחה אותי למדוד .
הפעם מדדתי ג׳ינס בצבע שחור חלק של קלווין קליין , וחולצת טריקו עם צווארון וכפתורים של נאוטיקה בצבע כחול כהה .
״זה נחמד , אהבתי יותר את מה שמדדת קודם״ אמרה לי בחיוך ישר ויפה , טבעתי לרגע בעיניה הכחולות כהות .
״ אני יחזיר בחזרה את הבגדים שלי נשלם , ונילך למסעדה ״ אמרתי לה .
״רק אם בא לך ״ הוספתי על דברי נבוך וגירדתי את עורפי .
״בטח ״ אמרה בחיוך .
חזרתי לתא מדידה , החזרתי את הבגדים שלי ולבשתי אותם , יצאתי מהתא מדידה ולקחתי את כול הבגדים שרום אמרה לי לקנות , הבאתי אותם למוכרת בקופה .
היא חייכה בנחמדות שראתה את הכמות של הבגדים , ״כרטיס אשראי או מזומן ?״ שאלה אותנו בזמן שקיפלה את הבגדים לשקיות .
״רום תחכי לי ברכב״ אמרתי לרום ונתתי לה את המפתחות של האמר , היא לא שאלה למה רק לקחה את המפתחות והלכה .
על הדלפק מאחורי המוכרת יש מלא סטנדים עם תכשיטים יקרים .
״משלם בכרטיס אשראי , ותראי לי את השרשראות שיש לך״ אמרתי למוכרת .
היא חייכה , והביאה לי לראות את השרשראות .
לבסוף בחרתי אחת ואמרתי לה לארוז גם את השרשרת שבחרתי .
״זאת לבחורה שהייתה איתך ?״ שאלה בחיוך קל , והבנתי שהשרשרת יקרה .
צחקתי , ״כן״ אמרתי למוכרת .
״היא תאהב אותה , אני בטוחה בזה״ אמרה לי .
היא סיימה לארוז , והבאתי לה את הכרטיס אשראי שלי , היא גהיצה אותו והביאה לי את הקבלה כדי שאני יחתום עליה .
חתמתי ולקחתי את כול השקיות , אמרתי תודה למוכרת ויצאתי אל מחוץ לחנות .
חזרתי לרכב , שמתי את כול השקיות במושבים האחוריים ואת השקית עם השרשרת הבאתי לרום .
״למה זה ?״ שאלה בחיוך , התנעתי את הרכב ונסעתי לכיוון מסעדה פה באזור .
״סתם , תודה על זה שעזרת לי היום עם הבגדים ״ אמרתי לה בחיוך .
״היא פתחה את השקית וראתה את השרשרת , ״תודה מייק , היא מדהימה״ אמרה ונשקה לי על הלחי .
״אין בעד מה״ חייכתי אליה נבוך מעט .