לאס וגאס – פרק 5

-נקודת מבט אמיליה ג׳וליאני –

נכנסתי אל המונסיטו , זואי וקורל אמרו לי שלום בעוד הן מסתובבות בין השולחנות הימורים שבידיהם מגישים עמוסים אלכוהול .
הבחנתי באדם מרחוק על הבר , מייק וניק בדיוק יצאו מהמלון .
התקדמתי לעברו , ישרתי את הטייץ המנומר על רגלי , צעדתי בגב זקוף על עקביי הגבוהים והלבנים אל עבר הבר .
האקדח הזהוב המנומר שלי תקוע היטב בתחתית גבי מתחת למכנס תפוס בחגורה שחורה מיוחדת .
״היי אדם ״ אמרתי בחיוך והתיישבתי לידו על כיסא הבר הגבוהה .
הוא גדול ממני בשנתיים , אני בת 18 והוא בן 20 .
הוא שתה כוס וודקה קרירה עם קוביות קרח ופרוסת לימון בתוך .
אם זה לא היה הקזינו והמלון של אבא שלו לא היו מגישים לו אלכוהול כי הוא עדיין לא עבר את גיל 21 .
״היי אמיליה״ אמר בחיוך והסתובב לכיווני עם גופו , שידו נשענת על הבר .
״איפה כולם ?״ שאלתי אותו והעברתי מבט מהיר מסביב לקזינו הגדול והרחב .
אבל זה חסר טעם , הקזינו גדול ומפוצץ באנשים רבים ככה שאי אפשר יהיה להבחין באף אחד .
״אביה אין לי מושג , ניק ומייק הלכו למכון כושר , הלנה הלכה הביתה לפני שעה בערך , ורום גררה את אריק לשופינג ״ אמר לי בנשימה אחת ושתה עוד שלוק מהאלכוהול .
״מה את עושה פה ?״ שאל אותי .
״היה משעמם בבית אז באתי לפה , ומסתבר שגם פה לא נמצא אף אחד״ אמרתי מצחקקת .
״אני כאן ״ אמר בחיוך וסיים את מה שבכוסו בשלוק אחד .
״את פנויה עכשיו ?״ שאל אותי וחיכה לתשובה .
״כן , אין לי שום דבר מעניין אחר לעשות , על מה חשבת ?״ שאלתי אותו .
״ארוחת ערב מאוחרת , מתאים לך?״ שאל וקם מכיסא הבר הגבוה שעליו ישב לפני רגע .
״בטח למה לא ״ אמרתי בחיוך וקמתי גם אני מהכיסא .
יצאנו אל מחוץ לקזינו והלכנו אל החנייה הפרטית של המשפחה שלהם .
שמה חנתה בא.אמ.וו שחורה ונוצצת .
״עלמתי״ אמר בחיוך משועשע ופתח עבורי את הדלת של מושב הנוסע שליד הנהג .
״תודה ״ חייכתי והתיישבתי בתוך הרכב המפואר .
הוא נכנס אל מושב הנהג והתניע את הרכב .
המנוע הדומם התעורר לחיים בשאגה שקטה , הוא לחץ על הגז והגלגלים חרקו על כביש האספלט השחור .
הוא יצא מהחנייה ועלה על הכביש , הוא התחיל לנסוע אל הכביש המוביל אל מחוץ לסטריפ .
״מה זה? לאן נוסעים ?״ שאלתי את אדם ובחנתי את הדרך בה הוא נסע .
״מסעדה שקטה ונוחה , מבטיח לך את לא תתאכזבי״ אמר בחיוך .
הוא הביט בי לשנייה , עיניו החמות בחנו אותי לרגע קצר ומיד חזרו להביט בכביש הארוך הריק והמתפתל היוצא מהסטריפ.
״גם אם תקח אותי לאכול בתחנת דלק אני לא אתאכזב״ אמרתי לו בחיוך והוא צחקק .
את האמת שלא שיקרתי , לא משנה לאן אני לא אתאכזב , אני די דלוקה על אדם כבר כמה שנים , אז לא משנה מה הוא יעשה אני לא אתאכזב .
רעש מוזר הבא מהמנוע הפר את השקט שהשתלט ביני ובין אדם .
״מה זה ?״ שאלתי את אדם , על פניו גם היה מבט לא מבין .
״אין לי מושג ״ אמר והפנה הצידה את ההגה .
הוא עצר בצידי הדרך , ויצא מהרכב .
הוא הקיף אותו ונעמד מול מכסה המנוע .
הוא פתח את המכסה השחור , ועשן אפור סמיך יצא משם והתפזר באוויר .
״לעזאזל איתך ניק !!״ שמעתי אותי צועק בעצבנות .
יצאתי מהרכב , היה קריר יחסית לתקופה הזאת של העונה .
״מה קרה ?״ שאלתי אותו .
הוא ניראה כול כך עצבני , כאילו הרגו לו מישהו , זה בסל הכול רכב .
״זה לא עניינך ילדה , כנסי לרכב וסתמי!״ צעק עלי בעצבנות .
הרגשתי כאילו לוקחים אבן חדה ונועצים לי אותה בלב , שוב ושוב ושוב .
עמדתי שם קפואה כמו פסל , הרגשתי את הדם אוזל מפניי .
הוא מעולם לא דיבר אלי ככה , או התנהג אלי ככה .
״אדם אני לא אחת מהזונות הדפוקות שלך !!״ צעקתי עליו והסתובבתי אחורה .
התחלתי לצעוד לאורך הכביש הארוך , גם אם זה יקח לי שבוע להגיע בחזרה לבית אני לא מתכוונת לנסוע עם אדם , או להישאר איתו .

-נקודת מבט קייל סנדרס-

הושבתי אותה על ברכיי , הסטתי הצידה את שיערה השחור .
נתתי לה נשיקות קטנות על הצוואר והכתף .
היא משגעת אותי , אני לא מצליח להוציא אותה מהמחשבות שלי מאז הנשף מסכות שהיה בקזינו של אבא שלה .
״תפסיק״ אמרה לי שוב אבל התעלמתי ממנה , אני רוצה לנשק אותה בפה , אבל אני לא יעשה את זה כנגד רצונה .
״את משגעת אותי״ לחשתי לה באוזן .
היא התקשחה לפתע , יכולתי להרגיש את דפיקות הלב המואצות שלה .
ניצלתי את ההזדמנות , סביבתי אותה אלי .
תפסתי את סנטרה בידי , נתתי לה תצפית מושלמת על העניים הכחולות קרח שלי שכול בחורה נמסה מהם .
״תפסיק סנדרס״ אמרה לי ובכוונה הדגישה את סנדרס , כדי להזכיר לי שכול מה שקורה פה , אסור .
״ואם אני לא רוצה להפסיק ?״ שאלתי אותה בהתגרות והבטתי לתוך ענייה החומות בורקות .
״בבקשה תפסיק״ התחננה בפניי .
כול החוצפה שהייתה לה עד עכשיו נעלמה ברגע , היא נהייתה עדינה ורגישה ודמעה בוגדנית שזלגה במורד לחייה הסגיר אותה .
״למה את בוכה ?״ שאלתי אותה וניגבתי את הדמעה .
״פשוט תפסיק ״ אמרה וקמה ממני .
״אביה …״ קראתי אחריה , אבל היא רצה וסגרה את עצמה בשירותים .
תקתקתי על דלת השירותים , ״תפתחי לי״ ביקשתי ממנה יפה .
אבל ללא ספק היא לא רוצה שום קשר אלי או אל המשפחה שלי .
״דליין , תפתחי את הדלת ״ אמרתי ודפקתי חזק יותר .
״תסתלק מפה״ אמרה לי .
״את רוצה אולי בגדים נוחים יותר ?״ שאלתי אותה מנסה לרכך את הסיטואציה הזאת .
״כן״ מלמלה מהבעד השני של הדלת .
הלכתי אל התיק שהיה בחדר שכבר באתי , בפנים נחו מכנס טרנינג שחור שלי וחולצת טריקו לבנה .
הבאתי את הבגדים ותקתקתי שוב על דלת השירותים .
״קחי״ אמרתי .
היא פתחה את הדלת , נתתי לה את הבגדים והיא חטפה אותם במהירות מידיי וסגרה שוב את הדלת .
בנתיים החלפתי את הג׳ינס שלבשתי ושמתי מכנס טרנינג ונשארתי עם הטריקו שלבשתי מקודם .
נשכבתי על מיטת האפיריון הגדולה .
הכול נראה כול כך הזוי עכשיו , אני בסן פרנסיסקו עם בת למשפחת דליין , פאקינג משפחת דליין .
דלת חדר השירותים נפתחה ואביה יצאה משם לבושה בבגדים שלי , והבגדים והעקבים שלה בידייה היא הניחה אותם בצד .
״את עייפה ?״ שאלתי אותה בקול קר .
מעכשיו אני מפסיק עם זה , אני לא יתנהג אליה יפה אם היא לא רוצה בכך .
״כן״ אמרה לי .
טפחתי קלות על המיטה שעליה שכבתי , ״אני מבטיח לך שאני לא יגע בך״ אמרתי לה ונשכבתי לצד השני של המיטה .
הרגשתי את המיטה נמתחת ואביה נשכבה עליה .
השקט שרר בנינו למשך דקות ארוכות שנמשכו כמעט כמו נצח .
״קייל?״ שמעתי את קולה הרך של אביה.
הסתובבתי לעברה וחיכיתי שתדבר .
״תחבק אותי״ אמרה .
הופתעתי טיפה , אבל בכול זאת חיבקתי אותה , מאמץ אותה לחיקי .
היא העבירה את האצבעות שלה הלוך ושוב מעל הקעקוע של הנשר שעל מפרק כף היד שלי .
״סנדרס״ אמרה לי .
״מה דליין ?״ שאלתי אותה .
היא הסתובבה לעברי , מביטה לתוך עניי.
העניים החמות שלה נחרטו עמוק בתוך זיכרוני , אני לא יכול לשכוח את העניים שלה בחיים .
״תנשק אותי ״ אמרה בשקט .
חשבתי לרגע שאני מדמיין , אבל לא , היא באמת ביקשה את זה , היא באמת רוצה בזה .
היא אחזה בידי , בידי השניה תפסתי את הסנטר שלה והתקרבתי אליה .
״אני מקווה שזה מה שאת באמת רוצה דליין ״ אמרתי לה רגע לפני שנגעתי בשפתיה .
השפתיים החמות שלה נלחצו כנגד שלי , זזנו בתיאום מושלם .
ההרגשה הייתה כול כך טובה , היא משגעת אותי , משגעת לי את השכל .
היא לא התנגדה אז החלקתי את הלשון שלי אל הפה שלה .
לאחר כמה רגעים היא התנתקה ממני .
היא העבירה יד קרירה מעל השפתיים שלי וגרמה לי לצמרמורת , ״תודה סנדרס״ הודתה לי , למרות שלא הבנתי למה היא מתכוונת .
״על מה דליין ?״ שאלתי אותה .
ואז הרגשתי את כאב מפלח , שריקה מחרישת אוזניים נשמעה ברחבי הפנטהאוז .
הבטתי אל הכתף שלי , הדם האדום שלי לכלך את המצעים הלבנים שעליהם אני שכבתי .
לקח לי כמה דקות ארוכות וקשות , להבין מה קרה כרגע .
אביה הסתלקה , והשאירה אותי פצוע .
הדם הסמיך והאדום שלי לכלכך הכול , אפילו את לבי .
לרגע חשבתי שבאמת יש לי רגשות אליה, אבל הכול נעלם בהרף ברגע שהיא לחצה על ההדק וירתה בי .