לילות קשים כשאנחנו רחוקים~פרק 1

הלכתי לחדרו של בני להעיר אותו וראיתי אותו ישן כמו תינוק וזה היה מאוד דורש:)
יצאתי החוצה ולקחתי דלי מילאתי אותו במים קפואים וחזרתי לחדרו.
"אהאהאהאה את מתההה יא משוגעת" בני צעק בנתיים שאני נשפכת על הרצפה
"אההא עזוב אותייייי" צרחתי כשקלטתי שהוא מרים אותי כל הכתף שלו ושוכב אותי לעבר הבריכה.
"תגידי סליחה או שאת עפה לבריכה"
"אהאה אתה האח הכי מדהים וחתיך שיש בעולם כלו…… וגם הכי רטוב"אמרתי ושוב נשפכתי מצחוק
"את בקשת את זה"
"3"
"2"
"1"
בוםם מצאתי את עצמי במים=^=
אחרי כמה דקות זה הפך למלחמת מים.
"אחלה פתיחת בוקר"
"מה אחלה בזה? אני צריכה שוב להחליף בגדים"
אחרי בארך חצי שעה ירדתי שוב ובני כבר אכל ארוחת בוקר ואני התיישבתי מולו עם נס.
"אני מקווה שלא היו לך סיוטים היום" אמר בני
הוא היחיד שיודע על הסיוטים שלי.
הסתכלתי עליו במבעט כזה שהוא הבין ישר שהיו לי את הסיוטים האלה…
הוא היתקרב עלי וחיבק אותי ולחש
"אל תדאגי הם יעברו"
בידיוק אבא שלנו ירד ושאל" מה יעברו?"
"אהממ אנחנו נעבור ואז אהמ אנחנו נשכח את כולם ונתחיל חיים חדשים"אני ובני אמרנו ביחד והסתכלנו אחד על השני ונקרענו מצחוק ואבא שלנו הסתכל עלינו כאילו נפלנו מהירח.
"אהא או-קי תארגנו את הדברים ותורידו את הקופסאות המשאית עוד מעט תגיע וניסע לביתנו החדש" אמר אבא
אני ובני רצנו מהר לחדרים והורדנו הכל…