למה דווקא אבא שלי מיליונר?! (פרק 26) שבת שלום =)

ניתקתי את השיחה.
וחשבתי: אם את אוהבת את דן זה למה את ניפרדת מימנו למה למה להיות כזאת דפוקה ליפעמיים.
הפסקתי לחשוב והחלטתי להיתקשר אל אור.
"הלו?" אמרתי
"הלו?" ענה לי אור
"אור נכון אני זוכרת נכון?" שאלתי
"כן כן זה אור מי זאת?" שאל אור
"אמ.. רוני מאתמול" אמרתי
"אה כן הבת של המיליונר?" אמר
"די ליקרוא לי ככה" אמרתי בעצבנות
"סליחה" אמר
"טוב אתמול הייה לי ממש נחמד לדבר איתך אז.." אמרתי ואור עצר את דברי
"אז….." שאל
"אז רציתי לישאול אם בה לך להיפגש" שאלתי בבישנות
"כן ברור מתי ?" שאל
"מתי שבה לך היום מחר" אמרתי
"את עושה משהוא היום ב 12 בצהריים בערך?" שאל אור
"אמ.. שניה אני אבדוק ביומן שלי…" אמרתי וציחקקתי
"אני מחכה.." אמר אור
"לא לא אין לי כלום היום ב ה12 בצהריים" אמרתי
"ניראה שאת נערה די עסוקה בניגוד למה שאני שמעתי אלייך" אמר אור
"כן כן עוסוקה מאוד ב לריב מימי שמעתה עלי" שאלתי בתמימות
"ממ מהחדשות אתמול אחרי שחזרתי מהקניון הראו תמונות שהפפרצי צילמו אותך קונה בגדים ונותת לאיזה שהוא עני מהקניון כסף" אמר
"כל דבר הפפרצי האלה מצלמים אפשר לישאול אותך שאלה?"
"כן בטח" ענה אור
"אני לא מבינה ליפעמיים אני לא מפורסת אלה בסך הכל בת של מיליונר למה מיתייחסים אלי ככה?" שאלתי
"אתאמת שאני לא יודע" אמר אור
"טוב לא עזרתה לי" ציחקקתי
"כן כמו תמיד" אמר אור
"למה?" שאלתי
" עזבי סיפור הרוך אין לי כוח לספר" אמר אור ונאנך
"טוב אז היום ב 12 בצהריים לאן איפה?" שאלתי
"אמ….. לסרט בה לך?" שאל אור
"כן טוב" אמרתי
"אני הבוא לאסוף אותך.."
"תקשיב מתי שתבוא תצלצל אלי מתי שתהייה למטה ואני הירד כדי.." אור עצר אותי
"כדי שאבא שלך לא ידע
"טוב אז נדבר ביי"
"בי " ענה אור
ניתקתי את הפלפון והיסתכלתי על השעון הייה 10 בבוקר עוד שעתיים טוב אני התחיל להיתארגן.
קראתי לעוזרת שתעשה לי פן לקלח לה בערך שעה אז הייה 11.
ירדתי לקומת הכניסה לאבא שלי.
"אבא אני הולכת לסרט עם ידיד שלי" אמרתי
" איזה ידיד" חקר אותי אבי
" נוו אבא ידיד עם חברה" אמרתי
"עם חברה בטוח?" שאל
"כן כן בטוח" אמרקתי מגמגמת מפחד
"טוב אז מתי?" שאל
"ב 12 בצהריים אני אחזור ליקראת הערב" אמרתי
"טוב תהני" אמר
עליתי בחזרה לקומה ה שלישית לחדר שלי והיסתכלתי עם הארון מה ללבוש? שאלתי את עצמי
ואז ראיתי את השרשרת שדן קנה לי מונחת וירדו לי דמעות וצצו מחשבות בראשי : אולי אני התקשר לאור והבטל אתקשר לדן והתנצל בפניו אולי זה המעשה הנכון אני אוהבת את דן אמרתי בליבי
אבל הסיכסוך והפגיעה של דן בי לא נתנה לי
המשכתי להיסתכל על הארון והחלטתי לילבוש חולצה מכופתרת ורודה גינס ונעלי בובה לבנות כאלה.
הלכתי להיתאפר קצת פודרה מייכף אודם ואני מוכה. הייה כבר 12
והצילצול של הפלפון שלי נישמע זה בטח אור אמרתי ורצתי לענות.
"הלו?"