מאירועי אמש -וואן שוט חלק ראשון

הוא חזר הביתה, מסריח מאלכוהול, בשעה שלוש בבוקר.
״אדם, מה קרה שחזרת כל כך מאוחר? ולמה אתה מסריח מאלכוהול?״ שאלתי.
״היי מותק, אני חשבתי על משהו״ הוא אמר והתעלם מהשאלה שלי.
״מה?״ שאלתי. ״את יודעת שאני אוהב אותך נכון? אז חשבתי, החיים קצרים מדי… וצריך למצות אותם״ הוא התחיל להגיד. ״חשבתי… הנה אני… את… בלילה, בבית שלך… משהו חסר לא?״ הוא המשיך. ״אדם תפסיק לדבר שטויות ותלך להתקלח ולישון״ אמרתי ותפסתי את ידו כדי להוביל אותו אל המקלחת. ״אז למה שלא נתקלח יחד? יותר כיף לא?״ הוא נצמד אליי וחייך. ״אדם השעה שלוש בבוקר, אתה מסריח מאלכוהול ואתה שיכור בטירוף, אנחנו לא נעשה את זה!״ הרמתי את קולי.
״טוב! אני אלך למצוא מישהי שבאמת תרצה להיות איתי במערכת יחסים!״ היא צעק והתרחק ממני. ״אל תגיד משהו שאחר כך תתחרט עליו״ הזהרתי אותו.
הייתה דממה. ״מי אמר שאני יתחרט על זה?״ הוא אמר ויצא מביתי.

-למחרת-
יצאתי לביתו של אדם מוקדם בבוקר בשביל לדעת מה קורה איתו.

-מנקודת מבטו של אדם-
התעוררתי עם כאב ראש מטורף. לא ידעתי מה קרה אתמול עד שניזכרתי. אני חייב ללכת לביתה של קלייר להסביר מה קרה.
התמתחתי במיטתי עד שהרגשתי עוד רגל מתחת לשמיכה. הסתכלתי לצד השני…
איזו טעות.
טעות איומה. ועוד עם החברה הכי טובה שלה?
״אנני! תתעוררי מהר! את צריכה ללכת לפני ש-״ ואז קלייר נכנסה לחדר.
״מה?…״ היא מלמלה.
״קל, בבקשה, זה לא מה שאת חושבת״ גמגמתי ויצאתי מהמיטה.
״בחיים לא חשבתי שבאמת תעשה את זה״ היא אמרה והתרחקה ממני.
ואז היא ראתה את אנני.
״מה?! ועוד עם אנני?!״ היא צעקה.
״קלייר בבקשה״ התקרבתי אליה ותפסתי את ידה. ״אני לא מאמינה שבאמת עשית את זה..״ היא בכתה.
״אני בטוח שלא קרה כלום, בבקשה תאמיני לי!״ התחננתי.
״את יודעת שאני אוהב אותך נכון?״ שאלתי.
״אתה יודע מה הכי עצוב? שאתמול בדיוק לפני שיצאת מהבית שלי, אמרת לי בדיוק את אותו משפט״ היא אמרה ופתחה את הדלת כדי לצאת.
״לא חשבתי שהמצב כל כך יתהפך״ היא אמרה בבכי ויצאה מחדרי.
מה לעזאזל קרה אתמול?