מלכת האופל ומלך האגו-פרק חמישי

רנג'י הגיעה הביתה עייף ,
כמובן שהוא היה עייף הוא היה צריך לשבת שעה ביחד עם המורה הכעסנית מהבוקר ולהשלים כול מילה שהיא אמרה בשיעור ,ואחרי זה מה שנתן את הפוש האחרון לשיגעון מוכלת היה כשהיא הוסיפה
"בפעם הבא אל תאחר".
"אל תאחר היא אמרה לי , " מלמל רנג'י בעצבנות כשהוא מחכה את הפרצופים של המורה לעצמו.
רנג'י ניכנס לחדרו ונישכב על המיתה, הוא חשב על כול מה שהיה היום ועל הבחור החדש ג'וג'י .
"ההא ,ג'וג'י הזה כזה חסר טעם ,הוא יכול להסיג כול בחורה שהוא רוצה בבית ספר והוא מתעקש ללכת למקום האפל ביותר, אני תוהה כמה זמן ייקח עד שהוא יבין עם מה יש לו עסק" אמר לעצמו .
"אתה מדבר לעצמך לעיתים קרובות בזמן האחרון " אמר דני שניכנס לחדר של רנג'י
"ואתה צריך לילמוד לדפוק בדלת ,אתה יודע ,היא לא סתם מונחת שם " ענה רנג'י
."איפו ג'ון ,היא לא הייתה אמורה לחזור אתך היום?" שאל דני
"האמת שאין לי מוסג אני הייתי עסוק בכמה דברים ,היא הייתה אמורה לחזור ליפני שעה בארך,
מה היא לא פה ?" אמר רנג'י
"לא היא לא הגיעה עד עכשיו הביתה, אתה חושב שמשהו קרה לה " שאל דני בדאגה
"מה ?!פתאום אתה מתחיל לדאוג לפריקית הקטנה!! , היא בטח אצל 'החברה החולה' שלה ברחוב העשירים" אמר רנג'י
"אבל היום יום רביעי ,והיא הולכת אלהה רק בימי שלישי וחמישי ,וזה לא מתאים לה לא לבוא הביתה , היא בדרך כלל מגיעה הביתה מיד אחרי בית ספר , רנג'י משהוא קרה לה אתה חייב ללכת לחפש אותה" אמר דני וכזיק בכתפיו של רנג'י
"תקשיב לי ,לא אכפת לי איפו היא או מה היא עושה , אני מציאה לך לצאת מהחדר שלי ,אני מאוד עייף ועצבני ואני לא בטוח שאני ימשיך לעמוד ביפני היללות שלך "
דני עזב את החדר במהירות מפוחד מאיומי אחיו .
'ההא, כאילו יכול ליקרו לה משהוא ,כול מי שמתקרב אלהה נישרף מהעילה האפלה שלה…עם כי היא בכול זאת אישה ,ונשים תמיד נכנסות לצרות…לא שאכפת לי …אבל אני בטוח שהכול טוב אתה, היא בטח על איזה עץ מציירת או משהוא כזה …ואולי,… היא נפגשת באמת עם ג'וג'י …לה, כבר סיכמתי עם עצמי שהוא לא הסגנון שלה …ואם כן …אם כן…אני חייב למצוא אותה …כמובן רק כדי להבטיח שהיא לא תגלה לו שאנחנו קשורים איך שהוא ….אם אני הולך לחפש אותה עכשיו זה רק כדי לשמור על המוניטין שלי בבית ספר …כן רק בגלל זה , אני לא מחפש אותה בגלל שאני דואג לה …טוב אז איפו להתחיל לחפש אותה' חשב רנג'י כשהוא קם מן המיתה ויצא מהחדר .
"אז בסוף החלטתה כן ללכת לחפש אותה "אמר דני בהתלהבות כשהוא יושב מול דלתו של רנג'י וכמאת גרם לו בכך ליפול.
"לא בדיוק …זה מסובך…וזה לא עניינך ! " אמר רנג'י ויצא מן הבית.

ג'ון ישבה על ענף של עץ בפרק וציירה , אבא שלה כול כך לוחץ אלהה לצאת עם חברים ששקר לבן מידי פעם לא יזיק לה, ג'ון התקשרה לאביה כשסיימה את הלימודים ואמרה לו שהיא יוצאת עם חברים , כול עוד הוא חושב שהיא יוצאת מידי פעם אז הוא יפסיק לחפור לה בנושה, אביה כול כך דואג שהיה לה חברה ,הוא חושב שבגלל שיש לה בעיות דיכאון אין לה חברים וכמובן כמו תמיד הוא מאשים את עצמו, אז לשקר לו בקשר למפגש מופרח זה בסדר גמור .
ג'ון התרכזה בציור ,היא כול כך אוהבת לצייר ,זה תמיד הרגיעה אותה ,את כול הכעסים והרגשות שלה היא זרקה על הדף חסר האונים ,ובזכות רנג'י כמות הציורים שהיא מציירת עלתה לפחות פי חמש, היא יכולה כבר לפתוח מוזאון ששמו היה 'יצירות מרגשות התיעוב לרנג'י '…
"ציור יפה" אמר מישהו מאחוריה , ג'ון כול כך נבהלה עד שעיבדה שיווי משקל וכמאת נפלה מהעץ.
אבל יד תפסה אותה והצמידה אותה לגוף חמים ,ג'ון הרימה את עיניה וראתה את ג'וג'י בחור הראסטות מהקפטריה ,הוא עקב אחריה לפה?! ,אין לא דברים יותר טובים לעשות!!, אל תגידו לי שהוא רציני בקשר ללצאת איתי.
"מה אתה עושה, תעזוב אותי " אמרה ג'ון
"אבל עם אני יעזוב את תיפלי " אמר ג'וג'י בהתחכמות
"אני בסדר אני אפול על הרגליים שלי, עכשיו אתה יכול לעזוב " אמרה ג'ון ,וכאשר הוא עזב היא קפצה מענף העץ והחלה ללכת לכיוון הרחוב הראשי, 'אין לי זמן עכשיו לעוד בחור מעצבן בחיי ,מספיק לי להתמודד עם אחד מלא אגו ,אני לא צריכה עוד אחד כזה.
"חכי רגע ג'ון , על תלכי ,רציתי לשאול ,איפו למדת לצייר ככה ,את מציירת מדהים, הציור שלך חרט לי עמוק בנשמה רגש שלא הצלחתי לתאר ,לציור יש שם" אמר ג'וג'י כשהוא רץ אחריה
ג'ון נעצרה, הוא ראה אחד מהציורים שלה ,אחת מהדלתות שמובילות לנשמתה הנסתרת שהיא בנתה כול כך הרבה חומות כדי להסתיר אותה ,היא לא יכלה לסאת את הרעיון שמישהו שהיא כמאת לא מקירה ראה אחד מאלה .
"ג'וג'י אני לא רוצה שום עניין אתך, אתה לא מעניין אותי , אתה הראשון והאחרון שראה את הציורים שלי ובלי להעליב , אין לי שום רצון להראות לך אותם ,עם להודות באמת אני בקושי מכירה אותך ,ואני גם לא רוצה להכיר אז תיקח מרחק מימני" אמרה ג'ון והמשיכה ללכת לכיוון הרחוב.
"את תמיד יורה חצים הא , אין לך רגע שאת לא במלחמה נגד העולם " אמר ג'וג'י ואז רץ והחזיק בידה של ג'ון .
"חכי אני…" ג'וג'י לא הספיק לסיים את המשפט וידה של ג'ון כבר השאירה סימן אדום וברור על לחיו של ג'וג'י .
"זה שזכית לחבק אותי על העץ בתירוץ העלוב שלך ,זה לא אומר שמעכשיו מותר לך לגעת בי מתי שבא לך , עכשיו תוריד את היד שלך מימני" אמרה ג'ון וג'וג'י הוריד את ידו בכניעה וליטף את לחיו.
"וואוו איזה כוח יש לילדה כול כך צנומה ,אני מרגיש שסוס בעת בי " אמר ג'וג'י מחויך אך כשהרים את עיניו ג'ון כבר לא הייתה שם
איזה מן ילדה מוזרה זו ,היא מצליחה להפתיעה אותי כול פעם מחדש –חשב ג'וג'י והחל ללכת לכיוון ביתו.
רנג'י הרגיש חופשי סוף סוף לצאת מאחורי השיח שבוא הסתתר,
' אז מישהו ניסה להתחיל עם ג'ון וחתף על כך' חשב וגיחך
' הרי זה מגוחך לנסות להתחיל עם מלכת האופל שליבה הוא כמו גוש ברזל ,אני תוהה עם יש לה חלומות בלילה ,האם למישהו שאין רגשות יש חלומות בלילה , אבל משהוא אחד בשיחה שלהם עניין אותי במיוחד , הוא אמר משהוא על הציורים שלה והיא ענתה לו כול כך בעצבנות ובלחץ היא ממש תקפה אותו ,זה לא מתאים לאישיות האדישה שלה ,זה כנראה נוסה רגיש מאוד אצלה ,אני חושב על תוכנית נקמה מושלמת בעקבות המידע שהסגתי פה' חשב רנג'י והחל ללכת גם הוא לביתו.
כשרנג'י הגיעה הביתה דני חיכה בסלון , "אבא של ג'ון התקשר ואמר לנו לא לדאוג ושהיא עם חברים" אמר דני .
"כאילו דאגתי רגע אחד לפריקית הקטנה , חברים הוא אמר, איזו שטות" אמר רנג'י
"שטות? למה ? ראתה אותה ?" שאל דני
"עזוב את זה ,אני רוצה להבין ממתי אתה נהייתה כול כך דואג לג'ון, מה ..אתה לא רוצה להגיד לי …שאתה מאוהב בא" אמר רנג'י בהתגרות.
דני הסמיק וגמגם ואז גיבש משפט ואמר "מאוהב ?! אתה השתגעת, פאהה, אני לעולם לא היה מאוהב במישהי כמוה , חוץ מזה היא גדולה מימני בכמה שנים טובות " אמר דני ואת המילים האחרונות ניראה כאילו אמר לעצמו.
רנג'י הסתכל באחיו ,הוא רק צחק אתו בהתחלה אבל ראה שהילד באמת מאוהב בג'ון ,איזה תסבוך ,הוא לא יכל למצוא לעצמו מישהי יותר טובה להתאהב בא! .
"טוב עליתי לחדר לעשות ש'ב ואני מציאה גם לך לעשות את שלך " אמר רנג'י ועלה במדרגות לכיוון חדרו .
"וממתי אתה התחלתה להכין שעורי בית ?" שאל דני אבל ,רנג'י לא ענה, הוא היה כבר בחצי הדרך למעלה .
האמת שרנג'י לא התכוון באמת להכין שעורי בית ,הוא רק רוצה לשבת בחדרו ולהכין את תוכנת הנקמה המושלמת נגד מלכת האופל ,
'עכשיו הגיע התור שלי לעשות מהלך 'מלכתי' ,ואני יכול להבטיח לך הוא עומד להיות כואב ', חשב לעצמו רנג'י.