ניסיון… פרולוג.

יום אחד הוא יסתכל עליי, יום אחד. אבל למה? למה שהוא יסתכל עליי? הוא כל כך חתיך וכולם אוהבים אותו. מי אני בכלל בשבילו?
קמתי מהכיסא נושאת את המגש בידיי ומשליכה את השאריות לפח. הנחתי את המגש חזרה למקום והסתכלתי על הילדים העומדים בתור לקחת אוכל. נשמע הצלצול והלכתי לאט לכיתה. ממילא המורה תמיד מאחרת. בדרך לכיתה שקעתי במחשבות עד שלא שמתי לב אפילו לכך שהמורה נכנסה לכיתה. "כן?" היא שאלה כשנכנסתי לכיתה, לא מרבה במילים, כרגיל. "אני מצטערת על האיחור מיס סאמרס." היא הנהנה בראשה עם חיוך נוקשה והתיישבתי במקומי מנסה להתרכז, שקעתי במחשבות, שוב. זה קורה לי הרבה.