נשף סיום (סיפור חדש) הקדמה.

כל בת שמסיימת תיכון מחכה לדבר אחד.
מה זה הדבר הזה אתם שואלים?
לדבר הזה קוראים PROM (נשף).
כל הבנות מתכוננות ליום הזה חודש לפני,יש כאלה שאפילו חודשים.
אותי? אותי זה לא עניין הדבר הזה בכלל.
אני הייתי ילדה מרדנית. הייתי כל יום במשרד של המנהל,הייתי כל יום מקללת את המורים,הייתי כל יום מושעת אחרי בית ספר.
עד שהוא הגיע.
הוא היה היחיד שהבין אותי הוא היה היחיד שידע מה עבר ועובר.
הוא ישנה אותי ועל זה אני חייבת לו הכול.
את כול אהבתי,את כול נשמתי ואת כול חיי אני אתן לו תמיד.
אני אוהבת ותמיד אוהב אותך מקס אבל אחרי הערב הזה אני עוזבת.
אני עוזבת לעיר אחרת.
לחיים חדשים.
אני הולכת להכיר אנשים חדשים ולאוהב אנשים חדשים.
אבל אותך אני תמיד אזכור.
כי אתה אהבה שלי,החיים שלי,הנשמה שלי.
ובלעדיך לא הייתי מי שאני היום.
אני אשלח לך מכתב פעם בכמה זמן.
כדי שתדע שלא שחכתי ושאני עדין אוהבת.
הייתי שמחה מאוד עם הייתה באה איתי אבל זה חיים שלי ולא שלך.
ואתה לא צריך לסבול אותם. לא יותר.
בזמן שתקרא את זה אני היה כבר ברכבת נוסעת לחיים חדשים.
אני לא יכולה לתאר את ההרגשה הזאת. אני מרגישה הקלה מטורפת אבל עדין כואבת.

מקס,
אני אוהבת אותך.
שלך תמיד,
אמבר.