נשף סיום פרק 2

פתאום אני רואה את אמא שלי יוצאת מהמנהל.
"אמבר? מה את עושה פה?" שאלה.
"סליחה מי את?" עשיתי את עצמי לא זוכרת אותה.
"נוו אל תעשי שטויות אני אמא שלך" אמרה.
"סליחה אבל את מתבלבלת אמא שלי נטשה אותי שהייתי בת 15 ועכשיו אני בת 18" אמרתי.
"אני לא נטשתי אותך" אמרה.
"סליחה אבל אני לא מכירה אותך ואין לי אמא לכי ממני" אמרתי.
"אמבר כנסי" אמר המנהל ועברתי אותה.
התיישבתי על הכיסא שהיה מול השולחן שלו.
"אמבר מה עשית עכשיו?" שאל.
"כלום" עניתי.
"אז למה את פה?" שאל.
"אהה כי קראתי לאליס פלוץ" אמרתי.
"חחח את מה?" צחק.
"אתה לא אמור לצחוק אתה המנהל" אמרתי.
"טוב בגלל שזה היום הראשון אני יוותר לך קחי אישור ותחזרי לכיתה" אמר ותנן לי פתק.
"אני חייבת?" שאלתי.
"כן" ענה וקמתי מהכיסא וכשהייתי בדלת המשיך ואמר "אהה ואמבר אמא שלך הייתה פה".
"אין לי אמא" עניתי ויצאתי מהחדר.
לקחתי אוויר והמשכתי.
הלכתי לכיתה פתחתי את הדלת זרקתי לאליס את הפתק על הרצפה לחזרתי למקום שלי.
ישבתי שם כל השיעור וחשבתי רק על דבר אחד.
עליה.
חשבתי על מחשבות שלא חשבתי עליהן 4 שנים.
למה היא עזבה?
למה היא חזרה?
מה היא עשתה פה?
ועוד מחשבות שהתרוצצו בראשי ישבתי על הכיסא בכיתה ובהיתי בקיר ורק חשבתי עליה.
עד שנמאס לי.
עצרתי את המחשבות שלי לקחתי את התיק שלי ויצאתי מהכיתה לדשא.
ישבתי מתחת לעץ שמתי אוזניות ושמעתי שירים.
התנתקתי העולם רק הקשבתי לשירים.