כל הריסים בוזבזו עלייך

השמש עברה את אמצע השמיים בצהריי יום שישי. קרני אור נזרקו לכל עבר וחדרו דרך חלון המטבח הגדול של דירה השותפים הקטנה, עם רצפת עץ כהה וקירות לבנים. ישבנו יחד על הספה המלוכלכת בצבע קרם. זאת שרציתי לזרוק עוד לפני שחתמתי על חוזה לדירה. ניר הדיף ריח נקי מהמקלחת, עננות אדים עוד יצאו מפתח הדלת וכיסו את המראה. שנינו חזרנו לפני כן יחד מהמסיבה במדבר, מטונפים, מאובקים ודלוקים לחלוטין. מנסים להוריד את הלכלוך ולחזור בחתיכות לעצמינו. בזמן שהוא התקלח הכנתי לנו קפה קר, שכעת התעבו המים סביבו והרטיבו את שולחן העץ שאבי בנה. נראה ששכחנו מקיומו לאחר שלוק אחד.
הרמתי את נרתיק הבד הורוד שלי מהשולחן, זה שהיו בו כל מוצרי העישון הנדרשים. הוצאתי מהתא הקטן פילטר לבן ודק ושמתי אותו בין שפתיי. ״את מגלגלת גם לעצמך?״ שאל ניר שהבחין בי מפזרת את הטבק בתוך נייר הגלגול. הרמתי עיניי אליו וחייכתי בעוד מעבירה את לשוני על קצה הסיגריה המגולגלת כדי לסגור אותה, קצת כמו שסוגרים מכתב אהבה. הגשתי לו את הסיגריה על מנת לגלגל אחת נוספת. הוא שמר אותה בפיו כל הזמן הזה כבויה. וכשסיימתי את שלי הוא חיכה עם מצית דולקת להבעיר לי אותה. הוא הסתכל על האש, אבל אני הסתכלתי עליו. בשאיפות איטיות לתוך ריאות כואבות עישנו יחד, שותקים, שקועים כל אחד במחשבותיו. ״בין הסטים הטובים שלו״ ניר אמר, והתייחס לדי ג׳יי שניגן בזריחה, ״כל המסיבה שווה רק בשבילו״ אמרתי וזכיתי בהנהון מניר. המשכנו לדבר עוד קצת. על המוזיקה, הריקודים, החברים והקאנטה. ״הרבה זמן לא הייתה לי מסיבה כזאת טובה״ הוא אמר והסתכל לאוויר ״תמיד קשה לנחות מהפסטיבלים באירופה״ הוספתי. הסתכלנו בחיוך עייף אחד על השנייה. ראיתי מסביב לעיניו הירוקות קמטי צחוק וריסים עבים, מוקפים בזיפים שאותם ניסה לגלח שהגיעו לכל הלחי העליונה. ״גנים של מזרחים״ חשבתי לעצמי. ״נפל לך ריס״ אמר ניר, והרים את ידו לעבר הלחי שלי. בתנועה עדינה שהזכירה לי מפגשים שכבר נשכחו מזמן. הוא ליטף אותה קלות וצמרמורת עברה בי, משאירה שובל חם של הצל של ידו. הוא הגיש את הריס על אצבעו אליי והחווה עם ראשה אליה. נשמתי עמוק ונשפתי על הריס, להעיף אותו הרחק מידו. ניר הסתכל עליי במבט שואל ״נו, ביקשת משאלה?״. ״כמובן״ עניתי לו ישר, והוא בכלל לא יודע שאת כל הריסים בחודשים האחרונים בזבזתי עליו. בתקווה שיום אחד, הוא יישאר איתי. שיהיה אמיץ ופגיע וייתן לי לקלף את כל השכבות ממנו. שיקשיב שאני מקלפת את של עצמי. שיחבק אותי ולא יעזוב. שינשק אותי ולא יעצור. כל משאלה הוקדשה אך ורק לו. ״אבל אם אגלה לך היא לא תתגשם״ עניתי.