סיפורי פנימייה- פרק 20(:

מישהו נגע בגבי הסתובבתי וזה היה גל, ההוא מהפארק הזה.
"היי" צעקתי וחייכתי
"היי" חייך "בסוף באתם" אמר
"כן…" חייכתי, גל רקד איתנו והוא בכלל לא יודע לרקוד, כל הערסים ככה חשבתי לעצמי וצחקתי
"על מה את צוחקת?" שאל
" אתה מצחיק אותי" חייכתי
" אני מצחיק? רותם אני מצחיק?" צחק
"עם איך שאתה רוקד? כן" צחקה ואני נגררתי אחרי הצחוק שלה בכל הרעש
"אני רוקד מושלם" אמר וצחק אחרי כמה דקת החברה שלו באה והזיזה אותו מאיתנו הם הלכו לצד והתמזמזו להם בקוצ'י ומוצ'י. החברים שלו, ניתאי ואריאל רקדו איתי ועם רותם הם ממש חמודים דווקא יותר מגל אפילו. "אתם חמודות אתם יודעות" חייך ניתאי
"גם אתם" חייכתי. ראיתי שאריאל ורותם יצאו לבחוץ, טוב נו אל תדאגי נוי היא גודלה היא תשמור על עצמה ניסיתי להרגיע את עצמי.
"רוצה נצא לעשות סיבוב בחוץ?" חייך ניתאי
"בכיף, במילא צפוף פה" חייכתי ובאנו לכיוון היציאה, עברנו ליד גל וחברה שלו וגל קפץ עלינו
"מה לאן אתם?" שאל
"יוצאים לעשות סיבוב בחוץ" אמר ניתאי
"לא.. אל תבואו" אמר ניתאי וניסה לעשות פרצופים לגל
"כן נבוא" אמר גל ומשך את חברה שלו לבוא
"הם חייבים לבוא?" לחשתי לניתאי
"אל תדאגי עוד מעט הם ילכו" חייך
יצאנו מהמועדון הזה והתחלנו ללכת ברחוב "אז נוי.. ספרי לנו על עצמך" אמרה חברה של גל שתפסה לו את היד כדי שלא יברח
"מה יש לספר עלי?" שאלתי "אני לא מעניינת" אמרתי
"דווקא כן" מילמל לעצמו ניתאי ואני גיחכתי והתעלמתי
"מאיפה את? לכמה זמן? בת כמה את?" שאלה אותי
"אני מהפנימייה שבראשון לציון, באתי לפה רק לחופש, אני בת 16 עולה לי'א" אמרתי
"פנימייה?" שאלה
"כן פנימייה" אמרתי והייתי רצינית
"ספרו לי עליכם" חייכתי
"עלי ועל גל? בכיף" אמרה
"לא.. התכוונתי לזה" אמרתי
"אז ככה…" אמרה והתעלמה ממה שאמרתי "הכרנו לפני שנה וחצי והיה לי חבר והוא חיזר אחרי ובסוף עזבתי את החבר שלי לטובתו" חייכה ודפקה לו נשיקה וגל היה נבוך
"יופי" צחקתי והסתכלתי על ניתאי. "נראלי אני ילך לחפש את חברה שלי.. טוב אז ביי "חייכתי
"ללוות אותך?" שאל גל
"אני ילווה אותך" אמר ניתאי והתקרב אלי
"אז ביי" חייכתי אליהם הם הלכו לכיוון השני וגל הסתובב אלי הוא חייך אלי חייכתי אליו בחזרה והסתובבתי לניתאי.
"הם כאלה איקי דביקי" צחקתי
"את לא אוהבת ככה?" צחק
"לא.. היה לי חבר ונתתי לו אוויר, הוא מסכן היא תופסת אותו על קצר" צחק
"היה לך חבר?" שאל
"מה אתה מופתע?" צחקתי
"למה נפרדתם?" שאל
"כי עברתי לפה, והוא לא רצה וזה מה שנוצר" אמרתי ונזכרתי בו ואז התנערתי וחזרתי לעצמי.
"הוא לא הבין שזה לחופש?" אמר
"כנראה שלא.." אמרתי "עזוב אותי.. מה איתך?" שאלתי
"מה איתי?" אמר
"מה איתך? חברה?" שאלתי לא יודעת למה הוא סיקרן אותי
"הייתה, עד שהדביקו לי סטיגמה של סוציונר" אמר
"סתם שתדע שאתה לא כזה" חייכתי
"את חמודה את יודעת?" צחק
"לא אני לא חמודה" אמרתי ברצינות
"לא את כן" חייך ונעמדנו באמצע סמטה חשוכה
"מזה המקום הזה?" נלחצתי
"סמטות באר שבע, אל תלחצי" חייך "חוץ מערסים שמחפשים וחתול אונסים אין אף אחד" חייך
"חוץ מ…" צחקתי
המשכנו ללכת בסמטה החשוכה הזאת ופתאום ראינו כמה ערסים מתקרבים אלינו.
"ניתאי…בוא נלך מפה" אמרתי בשקט ולאט
"לא אל תדאגי" אמר
"ניתאי, בבקשה" אמרתי אבל הוא לא הקשיב לי המשכנו ללכת ואז הערסים נעמדו במקומם ולא רצו לזוז "אחי זוז" אמר ניתאי בבטיחון
"ועם לא באלי?" אמר אחד מהם בזלזול
"אז אתה תזוז בכוח" אמר ודחף אותו בשניה אחת שתיים מהם תפסו אותי ולא שיחררו, השאר פתחו במעגל סביב ניתאי והערס שדיבר איתו.
"ניתאי לא!!" צעקתי
"סתמי את הפה!!" צעק עלי זה שתפס אותי
"לא באלי תשחרר אותי!!!" צעקתי אבל הוא תפס אותי כל כך חזק
"נעשה את זה אחד על אחד!" צעק הערס והוריד את חולצתו אפילו קוביות לא היו לו, סתם שמן
לעומתו ניתאי הוריד את החולצה וגרם לי לשכוח שאני בסמטה חשוכה וערס תופס בידי.
"לא מספיק די כבר!!!" צעקתי אחרי שהתאוששתי
"אל תתערבי כוסית שכמותך…" אמר
"הצילו!!! הצילו!!!" צרחתי כמו משוגעת ואז הוא שם את ידו על הפה שלי כדי שאני יסתום.
נשכתי את ידו ובעטתי לו בביצים העפתי את ההוא שהיה לידי ונכנסתי לתוך המעגל שניתאי עמד באמצע הסתכלתי על ניתאי וסימנתי לו עם הראש העפתי בעיטה אחורית לערס השמן, כן עם לא הזכרתי אני ממש גמישה. ניתאי התחיל להרביץ להם ולא ראה בעיניים אני ידעתי שאני ממש לא פוחדת מהם, עברתי כל כך הרבה בחיים שלי אז שכמה ערסים לא פעילים יפחידו אותי?
שאני וניתאי שמנו לב שהם די מעולפים רצנו מהסמטה הזאת ניתאי בלי החולצה התיישבנו על ספסל קרוב למועדון שהייתה בו המסיבה.
"היית מדהימה" חייך אלי
"גם הריבועים שלך" חייכתי נבוכה. הוא התקרב אלי ולא ידעתי מה לעשות רק רציתי שיבוא משהו שיציל אותי מהמצב הזה "נוי?" מישהו אמר מאחורה…