סיפורי פנימייה- פרק 29(:

"מזה היא לא בהריון?" אמר אוהד
"היא לא בהריון, עשית בדיקה חמודה?" שאלה אותי
"כ..כן" אמרתי עם דמעות בעיניי
"ומה יצא?" אמרה הרופא והבנתי שזהו אני יגיד את האמת
"שאני לא בהריון" אמרתי
מנקודת המבט של אוהד:
היא לא בהריון אני לא מאמין.. לא יכול להיות היא שיקרה לי!!!
" טוב אנחנו נלך עכשיו" אמרתי ופרצתי את הדלת בסערה נדב קם ישר ורץ אחרי
"מה קרה אחי?!" צעק
"היא שיקרה עלי אתה מאמין?!" אמרתי
"מה?" אמר
"כן, היא בכלל לא בהריון!!!" אמרתי בכעס, ראיתי את אשלי רצה אחרי
"אוהד חכה רגע אוהד!!" צעקה
"תלכי מימני אני אל רוצה לשמוע מימך בכלל !!!" צעקתי עליה וכל מי שהיה שמה הסתכל עלינו
"אני מצטערת פחדתי לאבד אותך!!" בכתה
"אז עכשיו? בכלל איבדת אותי" צעקתי והלכתי משמה ונדב אחרי
"טוב תזמין מונית" אמרתי
"איזה לחץ" אמר נדב והתקשר
"אתה קולט שהיא הרחיקה אותי מנוי.. אתה קולט?" צעקתי ובעטתי באבן
"הזמנתי עוד כמה דקות היא כאן" אמר נדב "הכל בסדר אחי תרגע, לפחות עכשיו תחזור להיות אוהד הישן" אמר נדב
"כן.. ואני יחזור גם לנוי" אמרתי
"הכל בסדר" חייך נדב והמונית הגיעה, חזרנו לפנימייה נכנסתי לחדר והתחילו לשאול אותי מה יש לה בת או בן… ואני לא עניתי, אני לא יביך אותה.
"נו?!" צעק שון
"שום נו.. היא לא בהריון היא עבדה עלי" אמרתי ושון היה בשוק
"מה?" צעק
"כן, היא כנראה רק רצתה שאני לא יפרד מימנה ויעזוב אותה לטובת נוי" אמרתי
"וואוו איזה סרט" אמר שליו
"מה אני אמור להגיד לה עכשיו ולנוי? לאן נכנסתי יאאלה" אמרתי בכעס
"יהיה בסדר, נוי תבין אותך!!"
"אני מקווה" אמרתי
מנקודת המבט של נוי:
"זה יפה?" עשיתי כמה פוזות לעבר רותם
"מושלם, זה יפה לי?" שאלה
"ברור!!" אמרתי
"יאאלה בואי ניקח אותם אז" אמרה רותם, הלכנו לקופה ושילמנו אחר כך ישבנו לשתות משהו בקפה קפה, ואז חזרנו לפנימייה, הכל היה כרגיל השעה הייתה שמונה בערב והלכנו ישר לחדר האוכל אני ורותם ישבנו לבד כי בטח כבר הם אכלו, לא נורא.
"יאאלה נסיים לאכול, נתארגן ונרד למסיבה הזאת!!" אמרה רותם
אחרי שסיימנו לאכול עלינו לחדר התארגנו לבשנו את השמלות שקנינו היום, שמלה סגולה יפה מיני כזאת. התאפרנו וזה וירדנו למסיבה.
"מזל טוב חיים שלי!!!" צרחה רותם וחיבקה את ישי
"אהוב שלי, מזל טוב!!" חייכתי
"תודה יפות" חייך וחיבק אותנו הוא נראה טוב מתמיד!! הורס.
נכנסנו לבפנים וראינו את כולם רוקדים והיה ממש כיף "אני הולכת לשירותים" אמרתי לרותם
יצאתי מהאולם לכיוון השירותים, אבל אז ראיתי את גל, כן כן ההוא מבאר שבע.
"גל!! גל!!" צעקתי ורדפתי אחריו
הוא הסתובב אלי ושראה אותי עטף אותי בחיבוק "נוי!!!" חייך
"מה.. מה אתה עושה פה?!" שאלתי
"אני,ניתאי ונאור עברנו לפה.. בגללך ניתאי כבר השתגע!!" צחק
"יואו, איזה כיף!! חכה שתכירו פה את כולם אני בטוחה שתסדרו!" חייכתי
"נו מה אחי.. אמרנו שנלך לחפש את נו..י" אמר מישהו ונעצר שהגיע אל ואל גל,זה היה ניתאי.
"ניתאי" חייכתי
"נוי" חייך וחיבק אותי "התגעגעתי אליך!" חייך
"טוב אני רואה שאני צריך להשאיר אותכם לבד" צחק גל ונכנס לתוך האולם איפה שהייתה המסיבה.
"בוא נשב בחדר שלי" אמרתי והתקדמנו לחדר.
"אז מה אתם עושים פה?" שאלתי כאשר נכנסנו לחדר
"את יודעת משעמם בבאר שבע אז באנו לפנימייה שבמקרה את נמצאת בה" צחק
"די אתה לא מבין כמה היית חסר לי!!!" חיבקתי אותו ולא רציתי לשחרר
"אני אוהב אותך!!" חייך והתקרב אלי, הכל נהרס בדפיקת דלת אחת.
"אני רק יבדוק מי זה" אמרתי וקמתי לכיוון הדלת, פתחתי אותה זה היה אוהד, נו דווקא עכשיו?
"נוי, אני ואת צריכים לדבר דחוף!!!" אמר
"זה לא יכול לחכות למחר?" שאלתי
"לא!!" אמר ופרץ לתוך החדר, הוא ראה את ניתאי, והבין שזה הוא.
"עזבי… זה יכול לחכות למחר" אמר והסתכלתי עליו מוזר
"אוקי.. לבוא אליך בבוקר? שאלתי
"כן… איך שאת מתעוררת" אמר והסתכל על ניתאי. "לילה טוב" אמר ויצא מהחדר.
"מוזר" אמרתי והתיישבתי ליד ניתאי.
"איפה היינו" צחק ונישק אותי התגעגעתי אליו, אבל אני רואה ואני רואה שהולך להיות ממש קשה.
"נאור.. מי זה נאור?" שאלתי
"מאיפה את יודעת שהוא פה?" אמר
"גל אמר לי.. החלפתם אותו באריאל?" שאלתי
"לא..כן… תכנית אריאל זה שעזב לח"ול אז אנחנו לא ממש בקשר. " אמר
"נאור זה ההוא שהייתה אצלו? החתיך הזה נכון?" אמרתי
"גם אני חתיך" אמר והתחיל לעשות פוזות של דוגמן
"מתאים לך" צחקתי
*****
בבוקר שקמתי קמתי בהרגשה מצוינת, טוב, כיפית. נזכרתי שאוהד אמר לי לבוא אליו לחדר,שטפתי פנים ויצאתי עם פיג'מה לא עניין אותי הם רגילים לזה כבר. דפקתי על הדלת שלהם ואוהד פתח לי אחרי כמה שניות, תפס בידי ולקח אותי אותי לפארק.
"בוקר טוב גם לך!!" צעקתי עליו
"בוקר כן.. טוב לא" אמר
"מה למה? לא טוב לך?" שאלתי בזלזול
"אוף נו נוי תהיי רצינית פעם אחת" אמר ולא הגבתי. "סליחה" אמר
"זה בסדר.. רוצה לספר לי מה קרה?!"
"מה שקרה שעבדו עלי, פגעו בשנינו, רצו שלא נהיה ביחד נוי" אמר
"מה?" אמרתי
"זאת אשלי.." התחיל להגיד
"לא אני לא רוצה לדעת מה יש לה בבטן תודה אבל…" אמרתי
"זאת הבעיה, אין לה כלום בבטן" אמר והסתכלתי עליו ופתחתי את עיניי
"מה?!" צעקתי
"כן, היא עבדה עלינו, היא לא בהריון… היא לא רצתה שאני יפרד מימנה.. את קולטת?"
"בגלל…בגלל זה אתה לא הגעתה" אמרתי והרכנתי את פני
"כן, זה לא כי לא רציתי… את מבינה אותי נכון?"אמר
"ברור" אמרתי
"מה נעשה עכשיו?" אמר
"אני עם…ניתאי" אמרתי ובלעתי רוק
"כן, שמתי לב" אמר
"סליחה" אמרתי
"אין לך על מה להצטער, אנחנו תמיד יכולים להשאר ידידים.." אמר
"כן" אמרתי והרגשתי צביטה בלב, אני אוהבת אותו ואת ניתאי ביחד, זה קשה קשה..
"טוב אני הולך.." אמר וקם הוא נתן לי נשיקה בלחי בפעם הראשונה שלא בפה, אני מבולבלת.
הנחתי את ראשי על הדשא והסתכלתי על העננים שזזים ועל הצורות שלהם, בזמן שאני מפוצצת ברגשות, מבולבלת, מאוהבת…
"יפריע לך עם אני ישב?" נשמע קול ולפי איך שזכרתי זה היה נאור, השכן שלי, החתיך ההורס.
"לא" אמרתי
"אני מבין אותך" אמר
"סליחה?" הסתכלתי עליו
"עקבתי אחרי הטלנובלה שלך" אמר
"מה זאת אומרת?" אמרתי
"עם ניתאי.. עם הבחור ההוא.. עם גל… קשה לא להתאהב בך" חייך
"זה אמור להיות מחמאה?" צחקתי
"כן" צחק
"תגיד למה עברתם לפה?" שאלתי
"ניתאי.. לא יודע הוא נהיה מוזר ולא רצה להכיר בנות, הוא התאהב בך חזק, אז אנחנו בתור חברים עברנו איתו לפה" חייך
"איזה חמוד הוא יואו.." צחקתי
"הוא גם מאוד אוהב אותך.. " אמר
"כן גם אני אותו" חייכתי
****
אחרי שסיימתי לדבר ולהכיר את נאור חזרתי לחדר נכנסתי להתקלח וראיתי שרותם כבר ישנה.
אחרי המקלחת של רענון, נכנסתי למיטה ונרדמתי לשינה טובה ונעימה…
בבוקר אני ורותם קמנו מהשעון המעורר , בזמן שהתארגנו והתלבשנו סיפרתי לה על זה שניתאי חזר וזה.. והיא ממש שמחה בשבילי.
"בוקר טוב תלמידים אני רואה שכבר הכרתם את התלמידים החדשים שלנו בכתה…ניתאי,נאור וגל"
אמרה והמשיכה ללמד אחרי שעה ככה אשלי נכנסה לכתה באיחור רציני, היא נראתה רע, בלי איפור,בלי מחליק, פשוט רע.
"מה קרה שאיחרת?" שאלה המורה
"קמתי מאוחר" אמרה
"זה מסביר את זה" אמר אחד מהילדים וכולם צחקו.
"מספיק! שבי בבקשה אשלי" אמרה המורה.
בסיום היום הלכנו כולם לשבת בפארק.. נהיינו ממש גדולים ומאחודים, וממש כיף איתם.
כעבור חודשיים:
אני וניתאי עוד ביחד ומאושרים וכיף לנו, אוהד ידיד ממש טוב שלי, הכל בסדר איתנו, רותם ושון כאלה חמודים!! אין דברים כאלה!
"רותם אני יוצאת לריצה.." אמרתי
"ימשוגעת" צחקה
"גם אני אוהבת אותך!!" אמרתי ויצאתי מהחדר, התחלתי לרוץ כאשר יצאתי מהמבנה של הפנימייה, שהתעייפתי נשכבתי על הדשא "היית אומרת לי היינו רצים ביחד" נשמע קול מאחורי
"מעכשיו אני יגיד לך" חייכתי לאוהד
"אני מתגעגע אליך" אמר אחרי כמה שניות של שקט
"די" אמרתי
"מה די? מה? אני אוהב אותך מה את לא מבינה?! ולא די לא יעזור לך" אמר
"אני עם ניתאי וטוב לי!" אמרתי והייתי קצת בערעור לגבי ההחלטה הזאת.
"ולי יהיה טוב שאני יהיה איתך!" אמר ונישק אותי ותפס אותי ככה שאני לא יכולה לזוז..