פרק 6: הרגש שהוביל אותי אלייך

אלכס הסתכל עליי והיה מופתע.
אף פעם לא ראיתי את אלכס עם הבעת פנים כזאת.
העיניים שלו התרחבו והוא הוריד את היד שלו מהפנים שלי.
חייכתי חיוך מזויף ואמרתי:" אל תיקח את זה ברצינות, אני חשבתי שאנה קרובה אז אמרתי את זה, הרי בכל זאת אנחנו עדיין חברים " כל מה שאמרתי היה לא נכון, אני באמת הרגשתי באותו רגע את האהבה שלי כלפי אלכס.
למה אני טיפשה? למה אמרתי את זה ?
הוא בטח מפחד ממני עכשיו.
"אה נבהלתי לרגע" אלכס נשם לרווחה וזה פגע בי.
הוא לא מרגיש כלפי כלום, אפילו לא קצת.
הלכנו בחזרה למכונית.
ישבתי מושב ליד אלכס, הוא שם את יד שלו על המושב שלי והסתכל אחורה בזמן שניסה לצאת מהחניה.
ושוב פעם כל הדרך שתקנו עד שאלכס שאל:" להסיע אותך הביתה?" "לא תסיע אותי לשירלי" הייתי צריכה את חברות שלי שירגיעו אותי במצב כזה ושיעזרו לי .
"טוב הינה הגענו" אלכס אמר וחייך אליי.
יצאתי מהרכב ונופפתי לו לשלום.
אלכס נסע ועליתי לשירלי הביתה.
אלינור, סופי ושירלי ישבו בחדר. הן היו עצבניות.
"למה לא ענית לנו התקשרנו 50 פעם " סופי צעקה עליי.
"אני חייבת לספר לכן משהו" אמרתי וישבתי איתן על המיטה הירוקה של שירלי.
אחרי חצי שעה שבה רק אני דיברתי.
סיפרתי להן את הכל מהתחלה.
מהמכולת של שי ועד שהגעתי לבית של שירלי.
סיפרתי להן מה שקרה בסמטה ומה שקרה במסעדה, גם מה שאמרתי לאלכס.
"אל תתקרבי אליו יותר, הוא נישמע מסוכן. את לא יודעת במה את מסתבכת" אמרה שירלי שזמן שאלינור התפרצה:" למה לא, הוא יעזור לך לשכוח את כל אלה שיצאת איתם לפניו"
וסופי הוסיפה" אני לא יודעת איך הוא ניראה אבל איך שאת מספרת זה ניראה שהוא חתיך" צחקנו כולנו ביחד.
חברות שלי באמת עוזרות לי ברגעים כאלה, הן אלה שמצחיקות אותי אבל בכל זאת אלכס לא יצא לי מהראש.
כשחזרתי הביתה והלכתי לישון לא הצלחתי להירדם, חשבתי רק על מה שאמרתי לאלכס ולמה הייתי טיפשה כזאת שאמרתי את זה .
הוא לא בישבילי, הוא בן 19 אני בת 16.
הוא מעשן ואני בחיים לא הרחתי ריח של סיגריות.
הוא סוחר סמים ובחיים לא ראיתי סמים .
הוא מתעסק עם זונות ואני בסף הכל תמימה.