רומנטיקה באויר פרק 10

"זו הפעם הראשונה שיצאנו לשופינג מאז ש.. את יודעת מה" אמרה לי דנה אני ידעתי למה היא מתכוונת לא דיברנו על המקרה של שיר עם אף אחד אפילו לא בינינו. "כן, זה עצוב ללכת בלעדיה היא אהבה את החנות הזאת, וגם היא הייתה אופנתית מאוד. אולי נקנה לה משהו? יש לנו אותה מידה אבל לא אותו טעם אבל אני מכירה אותה ויודעת מה היא תרצה." אמרתי לדנה. פתאום ניגשה אלינו בחורה בת גילינו ושאלה "הי, איפה יש פה חצאיות אני מטיילת פה חצי שעה ולא מוצאת כלום." הכריזה "בואי אנחנו נראה לך" אמרתי. נהננו מאוד עם אותה בחורה וקנינו לשיר שמלה שהיא רצתה ולא הצליחה לקנות. כשסיימנו את מסע הקניות והתכונו להיפרד אמרה "קוראים לי בר, ואיך לכן?" אני לא ידעתי עם לענות או לא. "אני דנה וזו הדס" אמרה דנה לומר. "מה המספרים שלכן?" שאלה בר.
החלפנו טלפונים עם בר.
"היא נראת לי נחמדה אבל היא לא תחליף את שיר יש לשיר מקום שמור בלב שלי ואני מאמינה שגם בשלך ולבר נפתח מקום אחר בלבות של שתינו." אמרתי.
כשהגעתי הביתה רון ואחותי סוף סוף הסתדרו והחליטו במה לצפות אמא שלי יצאה ואבא שלי היה בעבודה. פתאום צלצל הטלפון:
"הלו הדס?" שאל קול מעבר לקו "כן זו אני" עניתי "זה תומר מתי ביקרת אצל שיר בפעם האחרונה? רוצה לבוא איתי אני לא יכול לבוא לבד" אמר לי תומר הבנתי אותו גם אני לא יכולתי במקומו. "כן אני באה תבוא לאסוף אותי?" שאלתי "כן בטח גל גם בא." אמר וניתק. אחרי חמש דקות הגיעה מונית בא ישבו תומר וגל נכנסתי ונסענו. כשהגענו לבית החולים ונכנסנו לחדר של שיר אמרתי לתומר שאני אחכה עם גל בחוץ ורק אחרי שהוא יגמור אכנס. "זה כ"כ מפחיד" אמרתי לגל והוא הנהן בראשו. לאחר רבע שעה תומר יצא.
נכנסתי החדר הלבן היה מפחיד נורא. "שיר, אני יודעת שאת שומעת אותי אל תדאגי נביא פוסטרים של כוכבים ונביא גם פרחים" שיר אהבה פרחים אז היה לי חשוב שיהיו כמה בחדרה.
למחרת מלאתי את חדרה בפרחים פוסטרים תמונות של משפחה וחברים וגם הבאתי לה m.p3 וביקשתי מהאחות שתדליק לה מוזיקה לפחות פעם ביום לשעה. שיר אהבה מוזיקה מאוד היא ניגנה על קלידים, אני על גיטרה ודנה על צ'לו.