רומנטיקה באויר פרק 11

בילינו את החופש נהדר וחוינו הרבה חויות אבל הנה היום האחרון של הופש הגדול.
"אני לא מאמינה ששנת הלימודים תתחיל בלעדיה." אמרתי לדנה באחד מן הערבים שבהם נפגשנו.
"גם אני לא, זה יהיה עצוב כ"כ." ענתה לי. את מבטיחה לשבת לידי בכיתה?" שאלתי "כן בטח הרי ליד מי? אני אשב?" ענתה.
המחברות והספרים שאני מודה הספקתי אליהם להתגעגע, קבעתי עם גל ודנה. גל יבוא אלי לאסוף אותי וביחד נפגוש את דנה בצומת ונלך לבית הספר. "הספקתי להתגעגע למקום." אמרתי. "מעניין מי המחנכת שלנו?" אמר גל. "עצוב לי להיות פה בלי שיר" אמרה דנה. המחנכת של שנה שעברה חינכה אותנו גם השנה וקשה ראתה את השם של דנה ושלי ואת שיר אינה נוכחת אמרה "הדס, דנה אלי לשולחן!" נגשנו אל שולחנה והתכונו לדבר על דנה בפעם הראשונה. "מה קרה לגברת שיר?" שאלה "שיר נפלה מקומה שניה." אמרה דנה "ועכשיו היא בקום אני מבקשת שלא תספרי כי זה אישי מאוד בשבילינו." הוספתי. בהפסקה עדן, ירין ורונית ניגשו אלינו לשולחן ושאלו על שיר שתינו לא ענינו. אנחנו לא חייבות לענות לפריחות האלו.
"אני מרגישה מוזר שהמקום שליד תומר ריק!" אמרה לי דנה "לא משנה ליד מי אם היא היתה אמורה לשבת שם ואינה יושבת זה מרגיש מוזר.
גל יושב מאחורי ודנה לידי כמו שקבענו תומר שמר לשיר "אמונים" ולא הסכים שאף אחד ישב לידו.
בהפסקה כל הבנות שאלו את גל ופטפטו איתו ואז ניגשתי והוא חבק לי כדי להבהיר לכולן הוא תפוס!!
(וגם אני.).
זו פעם ראשונה שירין קינאה בי באמת לה אין חבר ולי היה.