שומר הראש שלי – פרק 10 (פרק ארוווך במיוחד, ספיישל פרק 10 !!)

כשניגמר השיעור ניגשתי לקלריסה ושאלתי לה "איך זה יכול להיות שהוא עובר אלינו ?" . היא חייכה אליי "גברת קלייר, אני לא יכולה לענות על שאלות מהסוג הזה, עכשיו לכי לשיעור שאמור להיות לך " . הפנתי לה את גביי ודיי התעצבנתי עלייה, היא לא יכולה לענות לי על שאלות מהסוג הזה, פחח בסדר, נחיה עם זה .
הלכתי לשיעור מדעים ואז ליד השירותים נתקלתי "בטעות" בכריס שהיה מאושר שקיבל כזאת הזדמנות ונישק אותי נשיקה ארוכה וממושכת . ואז כשהוא שיחרר אותי הוא אמר "שמעתי שאני אשב לידך" חייך חיוך רחב ואז הוסיף "את לא תתאכזבי ממני" .
– – – – – – – – – – – – –
הרגשתי דיי בודדה, מצד אחד כריס לא מפסיק לנשק אותי, ומצד שניי אין לי חברות לשתף אותן בכל מה שאני מרגישה וחושבת, ועדיין קשה לי עם הפרידה מלוסי . "לוסי אני מתגעגעת" מילמלתי . ישבתי לבד בחדר האוכל ונאנחתי, הייתי בודדה בכל העולם הזה, בודדה עם ההורים המדהימים שלי . חייכתי חיוך קטן ואז בפתאומיות כריס התיישב מולי . ואני קמתי והלכתי משם, שמעתי את צעדיו של כריס מאחוריי, והגברתי את קצב ההליכה שלי . "כריס" אמרתי וידעתי שהוא שומע אותי "תעזוב אותי, תיעלם, תיעלם, תיעלם !".
פתאום נעצרתי, מתנשמת, כריס לא המשיך ללכת אחריי, ברוב סקרנותי הסתובבתי אחורה וראיתי אותו על הגג, מתכונן ליפול . הייתי מזועזעת, אני חייבת לתפוס אותו ומהר ! רצתי במדרגות כמו מטורפת וכשהגעתי לקומה האחרונה התחלתי לעלות בסולם לגג, וכשסיימתי לעלות בסולם ופתחתי את דלת היציאה ורצתי אל כריס ונישקתי אותו, התחלתי לבכות והרגשתי איך שעריי מתנפנף ברוח "אל תקפוץ" בכיתי וייללתי "בבקשה, אל תקפוץ" . הוא הביט בי במבט של "אני הולך למות" והרגשתי איך הדמעות זולגות לי במהירות, אני לא רוצה לאבד את כריס, חיבקתי אותו בחוזקה והוא חיבק אותי בחזרה וליטף את שעריי, מגעו היה נעים, עצמתי את עיניי . "אתה תיפול ?" שאלתי בזמן שעיניי היו עוד עצומות . לא הייתה תגובה, והרגשתי שהליטוף נפסק, ולא היה שום צליל או קול חוץ מפתאום צרחה אחת ומוכרת – לוצ'יה .
פקחתי את עיניי, כריס לא היה שם, הבטתי למטה וראיתי את כריס שוכב על הרצפה ומדמם . פרצתי בבכי והלכתי במהירות אל כריס . חיבקתי אותו ובכיתי עליו ולחשתי לו "בבקשה אל תלך, בבקשה …" . לאט לאט הגיעו מורים ותלמידים לראות מה קרה, ואז כשהגיע מנהל בית הספר כשבידו הנייד שלו, הוא מיהר להזעיק עזרה .
– – – – – – – – – – – –
כשהאמבולנס הגיע, וכל הזמן הזה הייתי עם כריס ומדי פעם הוא פקח את עיניו וחייך אליי, אבל הוא היה פצוע קשה מאוד . "כריס, אני אבוא איתך" אמרתי והוא כאילו שמע אותי והינהן הינהון קצר . "אני אלך איתו" הכרזתי "הוא רוצה שאני אבוא איתו" הוספתי . כולם הינהנו בהסכמה וכך הוחלט שאני אסע עם כריס לבית החולים . הנסיעה הייתה ארוכה וכל הזמן החזקתי את ידו של כריס בזמן שטיפלו בו והתרוצצו סביבו . אחת מהרופאות שהייתה באמבולנס שאלה אותי "אתם זוג ?" ואני רק הינהנתי בחיוך והיא הינהנה בחזרה .
הייתי עדיין בהלם ממה שקרה, הרגשתי שאני רועדת ועומדת לפרוץ שוב בבכי, רק חסר לי לאבד את כריס. "מה קרה לו ?" שאלתי את הרופאה ששאלה אותי מקודם שאלה . "לפי מה שאנחנו חושבים נשברה לו הרגל הימנית והיד הימנית, הוא נפל על צד ימין בקיצור" אמרה בחיוך קטן . נאנחתי "את אוהבת אותו ?" שאלה אותי הרופאה ואני הינהנתי "אני לא רוצה לאבד אותו " . "נעשה כל מה שאפשר שזה לא יקרה" חייכה אליי הרופאה . "הגענו !" הכריז הנהג ואחד מהרופאים פתח את הדלת ואני ירדתי מהאמבולנס וחיכיתי שיורידו את כריס .
– – – – – – – – – – –
לוצ'יה התקשרה אליי .
"איך הוא ?!"
"לא יודעת .. אמרו לי שככל הנראה הוא שבר את יד ימין ורגל ימין, בקיצור הוא נפל על צד ימין"
"אווווייי ! מסכנון ! תשמרי עליו טוב-טוב, הבנת ?!"
חייכתי "כן לוצ'יה .. בסדר"
"אני אבוא לבקר אחריי בית הספר"
"אוווקי"
"איפה הוא עכשיו ?"
"בחדר ניתוח"
"א-הה הבנתי, טוב ייאלה ביי"
"ביי"
נאנחתי, היו עוד טלפונים אחריי זה, הייתי צריכה לדבר עם ההורים שלי, ההורים של כריס, וגם עם כמה מהחברים של כריס ואז גם עם לוסי, ששאלה עם הכל בסדר אצל כריס .
פתאום יצא רופא מחדר ניתוח בחיוך רחב וניגש אליי "אל תדאגי הוא יהיה בסדר, הוא יצטרך להישאר כאן שבוע או אפילו יותר, אבל למזלו הוא הגיע מהר לבית החולים וטיפלנו בו במהירות" .
"תודה לך דוקטור" חייכתי אליו והוא הלך לכיוון המזכירות .
התיישבתי, העיקר שהכל יהיה בסדר לכריס .
ואז קמתי והלכתי לקנות לעצמי קפה ומאפה וגם דובי חמוד לכריס .
מאוחר יותר, אחריי שעתיים, העבירו את כריס לחדר מבקרים ואז יכולתי להיכנס ולראות אותו . כשנכנסתי הוא היה כולו בגבס, כך בהתחלה זה נראה, אבל אז הבנתי שרק רגלו הימנית וידו הימנית היו בגבס, והוא חייך אליי חיוך קלוש . התיישבתי על ידו ונישקתי אותו בלחי "אתה תהיה בסדר, אני בטוחה, ועכשיו יש לי מתנה בשבילך" נתתי לו את הדובי ושמתי לו על יד ידו השמאלית והוא חייך אליי חיוך רחב ומילמל "אני אוהב אותך"
"גם אני אוהבת אותך"