שומר הראש שלי – פרק 24

לא ידעתי להסביר מה הרגשתי באותו רגע .
כריס מציע לי נישואים, וכנראה שגם אד יצטרך לעשות זאת בקרוב, ולאחד מהם אני אהיה חייבת להסכים .
כריס הוא שטני, אפל ונוראי .
אד הוא נחמד, מצחיק ומחוייך .
למי אני אסכים ?
ידעתי שבתוך תוכי רציתי להיות עם אד לנצח נצחים ולחיות איתו באושר ועושר, אבל מצד שניי כעסתי עליו, והייתי צריכה לכבד את ההצעה ולכן אמרתי "אחשוב על זה " . כריס סגר את הקופסא ונאנח, ואז קם ויצא מן החדר והאוכל נעלם כאילו האדמה בלעה אותו . קמתי גם אני ויצאתי מהחדר . הבנתי פתאום שהחדר האוכל היה ממש ליד היציאה, והדלת הייתה פתוחה לרווחה, מגרה אותי שאצא החוצה . החטפתי מבט מהיר אל כריס, שישב על הספה שבפינה, הוא נראה עצוב ומבואס, בקיצור – בדיכאון מוחלט .
ידעתי שאני לא רוצה לעצב אותו עוד יותר כי אין לי לב לעצב אותו ולכן חזרתי לחדר .
– – – – – – – – – – – – — –
על השידה שליד המיטה נח לו אותה פנקס עם עט שבו כתבתי כשהייתי פה בפעם האחרונה . לקחתי אותו ופתחתי דף חדש וכתבתי בו:
"יומני היקר והזמני,
אני משועממת ואין לי מה לעשות,
אמא בטח דואגת לי, ופה מתחיל להחשיך .
בבקשה שיקרה לי נס ושאני אצא מכאן .
שלך,
סברינה ."
"סברינה … " נשמע קול קלוש בראשי . אד . הוא התעורר ומחפש אותי . "אד ? אד ? אתה כאן ?" שאלתי בתוך תוכי . "ס..ס..ברינה … א..א.נ..י מת..מתגעגע …א..א…א..אלי…אלייך " שמעתי את קולו של אד . "אד !" קראתי בתוך תוכי "בבקשה תישאר איתי !" . קולו של אד לא נשמע שוב והוא גם לא ענה, וידעתי שכנראה משהו קרה איתו, ולמרות שאני עדיין כועסת עליו ידעתי שאני רוצה ללכת להציל אותו, אז למה אני עדיין כאן ? .
– – – – – – – — – – – –
משום מה דלת היציאה שוב הייתה פתוחה, וידעתי שמשהו מסריח פה . כריס לא נראה בשום מקום . יכול להיות שהוא זה שפתח את הדלת במיוחד בשבילי ?
אולי כריס עדיין אוהב אותי למרות שהוא מנסה להשיג אותי בדרך הלא נכונה ?
מרוב כל השאלות ששאלתי את עצמי, ולא שמתי לב, יצאתי החוצה .