סיפורונת
תודה לכל הקוראים והקוראות המהימים והמדהימות שקראו את הסיפור שלי [=
אבל הפרק הזה מוקדש בעיקר למעריצות של כריס (או בשמו האמיתי - כריסטיאן)
מקווה שנהנתם מהפרק !

שומר הראש שלי – פרק 5

סיפורונת 18/05/2012 1127 צפיות תגובה אחת
תודה לכל הקוראים והקוראות המהימים והמדהימות שקראו את הסיפור שלי [=
אבל הפרק הזה מוקדש בעיקר למעריצות של כריס (או בשמו האמיתי - כריסטיאן)
מקווה שנהנתם מהפרק !

שוב הוא .
עיניים חומות, שיער חום והפעם הוא היה ללא חיוך . הוא פשוט הסתכל עליי ומילמל "חיים טובים מצאת לך סברינה . אך תאמרי לעצמך תמיד שזה יכול להשתנות בכל מצב ". התעלמתי ממנו "מי אתה?" שאלתי אותו והוא נשאר עם שפתיים חתומות, ללא מענה . "מי אתה?" חזרתי על השאלה שלי . "בקרוב תגלי …" אמר וחייך את חיוכו הרחב .
– – – – – – – –
עוד פעם היה לי חלום עליו, קמתי אחריי החלום בבוקר והתארגנתי לבית הספר . כשהייתי מוכנה הלכתי לאכול ארוחת בוקר במטבח שההורים השאירו לי . על המקרר היה פתק: "בוקר טוב סברינה ! אני ואבא יצאנו היה מוקדם (בגלל העבודה שוב) אבל היום אנחנו נגיע בסביבות השש ונלך כולנו למסעדה, מה דעתך ?! תסמסי לי אחריי בית הספר כן או לא . בנוסף לכך נגלה לך הפתעה שאני ואבא הכנו לך ….
אוהבים – אמא ואבא".
עכשיו ניגשתי לארוחת הבוקר שלי, על הצלחת היה לי טוסט, ליד כוס שוקו ומיץ תפוזים ועוגיות טעימות שניחשתי שאמא הספיקה להכין אותן לפניי שיצאה לעבודה . לקחתי עוגייה וזללתי אותה במהירות. ניחשתי שהיא בטעם שוקולד ולכן זללתי עוד אחת ולגמתי כמה לגימות מהשוקו . פתאום שמעתי צליל של התראת אסאמאס בפלאפון שלי . לקחתי את הנייד שלי לבדוק מי שלח לי את ההודעה ומה כתוב בה, והנה ההודעה: "היי סברינה, אני מקווה שהבנת את מה שאמרתי לך בחלום שלך" הצמררתי, לא היה כתוב ממי זה או מתי זה נשלח. ולכן פשוט סגרתי את הפלאפון והכנסתי אותו לכיס. סיימתי את ארוחת הבוקר, לקחתי את התיק ומיהרתי לבית הספר .
– – – – – – – –
ניגשתי לארונית שלי ופתחתי את אותה . לקחתי את הספרים והמחברות של השיעורים של היום, ולרגע חשבתי על משהו . מי שמופיע לי בחלומות ואסאמאסים יכולה להיות גם לוצ'יה, היא אמרה שאני אשלם על זה ביוקר, יכול להיות שלזה היא התכוונה . לוצ'יה בדיוק עברה על ידי במסדרון והיא נראתה עצבנית . סגרתי את הארונית ומיהרתי ללכת אחרייה "לוצ'יה חכי " מילמלתי והיא לא הפסיקה ללכת . הבנתי לאן, לכיתה שבה כריס לומד . "לוצ'יה !" קראתי והיא רק הגבירה את מהירות ההליכה שלה . היא פתחה את דלת הכיתה בסערה וקראה "כריס נמצא כאן ?!" . כולם הפנו אלייה את מבטיהם "לוצ'יה כדי שתרגיעי…" מילמלתי ואז היא הסתובבה בכעס ודחפה אותי אחורה, הרגשתי שאני נופלת ו …
הרגשתי שפתאום מישהו תפס אותי "את בסדר ?" שמעתי את קולו של כריס, הוא זה שעזר לי ! . נעמדתי על רגליי וחייכתי אל כריס, הוא נראה כמישהו שכרגע הגיע לבית הספר "באת עכשיו ?" שאלה אותו לוצ'יה את השאלה שרציתי אני לשאול אותו . "כן .." מילמל כריס ועקף את לוצ'יה כדי להיכנס לכיתה. לוצ'יה עקבה אחריו ומילמלה לו משהו לאוזן . הוא הביט בה כועס ואז דחף אותה הצידה ויצא מן הכיתה, גורר אותי אחריו .
"היא משוגעת" מילמל כריס ואני רק הינהנתי והבנתי שכריס מלווה אותי לכיתה .
"תודה שליווית אותי .. נדבר ?" שאלתי אותו והוא הינהן ונתן לי נשיקה מהירה על הלחיי "ביי" אמר והלך לכיוון הכיתה שלו .


תגובות (1)

מי מעריצה שלו !?
לגלות סוד .. אני לר מעריצה של אף זמר או משהו בכול העולם !!!!
חחח ><
סיפור מושלם ^ _^

19/05/2012 12:29
5 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך