שירים שקטים עוד מזכירים אותך , פרק 1 :)

"מעיין מאמי קומי , עשרה לחמש ! יש הרבה דברים לסדר" אמא שעה חופרת לי לקום
"בסדר אמא אני קמה"
קמתי יחסית בשעה מאוחרת , בדקתי אוטובוסים והתחלתי להתארגן ,
התקלחתי , עשיתי מחליק , התאפרתי , שמתי מדים , לקחתי את התיק , חזרתי לחדר לקחתי את הכומתה ואת הדיסקית , הכנתי לי נס לקחתי סיגריה ויצאתי לגינה…
תוך כדי חשיבה על הנסיעה הארוכה והתמרמרות של יום ראשון חשבתי על הדבר היחיד שמשמח אותי עמית .. שבוע הבא נחגוג שנתיים אין אהבה חזקה כזו ..
שלחתי הודעה לעמית ,
"מאמי , אני יוצאת עוד 20 דקות בערך תדבר איתי שאתה קם"
שמתי משקפיי שמש , לקחתי את התיק והמזוודה וחיכיתי לאוטובוס ..
סביבות 09:30 הגעתי לתלאביב וישבתי לחכות לאוטובוס ואז עמית שלח הודעה והתחלנו להתכתב ..
"בוקר טוב, את חוזרת חמישי הזה ?" הוא שלח ,
"בתקווה" סתם רשמתי חמישי הזה אנחנו שנתיים ברור שאחזור
"הבנתי , תקבלי אפטר במהלך השבוע?" שלח ושוב היה יבש
"גם אם כן לא אבוא לבית זו נסיעה ארוכה בשבילי" שלחתי ואז הוספתי
"חכה שניה מאמי ,האוטובוס לחצור הגיע , אני אתיישב ואשלח הודעה"
"…" שלח אחרי 10 דקות שחכתי ממנו לשניה..
"בקיצור לא נראה לי שאבוא , כמו שאמרתי נסיעה בשבילי , למה אתה לחוץ שאחזור, אמרת שאתה אולי סוגר בעצמך" עניתי לו
"אנחנו צריכים לדבר ,, זה למה" שונאת שהוא אומר לי צריך לדבר … רגע רגע אולי הוא בא לי הפוך על הפוך ומתכנן משהו לשנתיים שלנו… אני חולה עליוווו !!!!
"אשתדל לצאת השבוע אל תדאג"
"מחכה לתשובה , תשאלי את המפקד בשניה שתגיעי" הוא רשם
"אוקיי" וככה נגמרה עוד שיחה מעניינת עם החבר המקסים שלי …

אני ועמית הכרנו לפני שנתיים.. דרך חבר משותף ,
אז הייתי יותר קטנה ממנו לא מבינה אפילו מה הוא רוצה ממני ,
חשבתי שכל הבנים אותו הדבר , אבל תמיד הוא הוכיח לי שהוא אחרת ,
היו לו חלומות גדולים הוא תמיד הרשים אותי ,
תמיד דאג שאני אסתכל עליו ואגיד כמה הוא מושלם ,
באיזשהו שלב הוא הפסיק להרשים אותי הייתי מוקסמת ממנו ,
הייתי מסתכלת עליו בהערצה ,
מצד אחד פחדתי ממנו , פחדתי להתחיל מערכת יחסים עם מישהו יותר גדול ממני ,
אבל תמיד איכשהו הוא היה מצליח לשכנע אותי כאילו זה הדבר הכי מובן מאליו וכדאי שננסה מקסימום מה יהיה , ובאמת ככה היה .
שהתחלנו להיות ביחד זו הייתה מערכת מאוד בונה , הוא שמר עליי מהכל , תבינו עברנו הכל , תחילת בגרויות , סיום בית ספר , קבלת תעודת בגרות , גיוס , התחלת סדיר הכל !!! ומה שכי הרשים אותי תמיד זה שהוא תמיד תמך לא הראה אפילו לא טיפה של זילזול !

עמית מפקד אהוב , החיילים שלו מתים עליו הוא מדהים איתם , אני רואה הודעות שלהם איתו הוא מרשים אפילו אותם , יש לו פקידה מהממת , אתם אפילו לא מבינים יצא לי להפגש איתה היא מקסימה , היא עוזרת לו המון , ויושבת עם החיילים שלו המון , הם צוחקים , ומצטלמים , עושים הכל ביחד , היא כל הזמן בסביבתו , בסביבת החיילים , הלוואי עליי , אני עדיין לא יודעת איך לאכול את כל החיילים אבל עדיין רק התגייסתי , יהיה טוב ,

וככה עברה לה נסיעה ארוכה , מלא מחשבות על הכל ,
הגעתי לבסיס וחכיתי למפקד שלי , בדקתי שהוא יודע שאני יוצאת חמישי , והמשכתי לכיון המגורי בנות , סידרתי את הדברים שלי , הבנות באו דיברנו קצת , החלפנו פרטים מהסוף שבוע , החלפנו למדי ב' וכל אחת הלכה לדרך שלה , בזמן שהלכתי לראות את החיילים שלי רשמתי עמית ..
"מית מית אני באה בחמישי :)"
"מעולה , אני חייב לדבר איתך !" תוך שניה ענה …
כאילו ישב על הפלאפון חכה להודעה ממני

"היי לחיילת הכי מכוערת" אוראל זרק לי בזמן שהתקדמתי לפינת עישון
"היי לחייל הכי צעיר" חחח משגע אותו שאני אומרת לו צעיר , הוא התגייס שנה לפניי אבל עדיין אני משתחררת לפניו …
"וואי עוד צעיר אחד , לא תוכלי לחייך יותר" תמיד היה מאיים
"צעיר , מה תעשה ?" מוכנה לברוח עוד 1,2,3 שניות מעכשיו
"וואי מעיין זה הסוף שלך" הוא תפס אותי המותניים תוך כדי שאני מתפוצצת מצחוק אני מתחננת שיעזוב אותי , הוא שיחרר אותי וחיבקתי אותו ואז נתתי לו מכה קטנה בפנים
"וואי משוגע זו פעם אחרונה שאתה עושה את זה , הייתי ברורה ?" אני אומרת לו חצי צוחקת חצי מנסה לשמור על פנים רציניות , הוא תפס אותי שוב
"וואייי נו אוראל תעזוב אותי , " אני צוחקת ואומרת לו ,
"הפעם תתחנני" הוא אמר והשוויץ כמה הוא מרים אותי גבוהה ,
הינו מיו פינת שעשוע לכל שאר הבנים שגם להם לא חסר ישבו בצד ועודדו את אוראל להמשיך
"תעזוב אותה כבר" רון צעק מהפינה ובא כמו עבריין לפינת עישון שיחרר אותי מאחיזה שלו ,
אסף אותי לחיבוק כזה ואמר לי לשבת ולספר לכולם על ה"סוף שבוע המקסים שלי" היו מתחרפנים ממני , כל מילה שניה שלי היתה מקסים .. הם תמיד היו מחכים אותי וחוזרים אחריי בקול ילדותי ,
ואז תמיד היו מוסיפים אחרי זה
"אבל אני לא מדברת ככה" חחח כי זה מה שתמיד אני אומרת , כאילו הם מכירים אותי שנה ..
ואז תמיד שהייתי מסיימת לספר את הסיפור שלי הם היו אומרים ביחד
"וואי סתמי את מדברת מלא" כאילו היו מתחננים להגיד לי את זה בכוונה ביחד !

וככה הגיע הלילה , הלכתי מהפלוגה לכיון המגורי בנות , נכנסתי לחדר ארגנתי את הדברים למקלחת ונכסתי ישבתי בחדר מסתדרת לעלות על מדס (בגדי ספורט) כדי שאני אשב יותר בנוח בפלוגה , התקשרתי לעמית וכמו תמיד הוא לא ענה לי , השארתי את הפלאפון בטעינה והלכתי לפלוגה , אחרי חצי שעה עמית שלח לי הודעה ..
"לא יכול לשמור יותר בבטן , חייב לדבר איתך , גם אם זה לא פנים מול פנים"