שירים שקטים עוד מזכירים אותך , פרק 2 :)

ישבתי בפלוגה ואז לילך אחת הבנות מהחדר שלי באה אליי ואמרה לי
"קחי קחי את נוני (הפלאפון שלי) , שעה מחייגים אלייך ושולחים לך הודעות ,"
חחח תודה אחותי אמרתי לה ופתחתי את הפלאפון ,

(12 שיחות שלא נענו , 24 הודעות מ-3 שיחות בוואטספ)
אמרתי בצחוק לכולם "איי איי לילך ימגזימה כולה 12 שיחות , יכלת לשים על רטט , אבל לא רצית לבוא לפלוגה נכון ?
חחח וקרצתי לה ועניתי להודעות , נכנסתי לשיחה עם עמית היה רשום ..
"לא יכול לשמור יותר בבטן , חייב לדבר איתך , גם אם זה לא פנים מול פנים" מה יש לו בזמן האחרון , עניתי לו …
"מה עובר עלייך ? , זה ממש חשוב ? אני מעט עסוקה ! אפשרי שאתקשר מחר ?"
לא יכלתי לדבר בשום מקום , הייתי על אזרחי אם הייתי הולכת לשבת בחוץ ומישהו היה רואה אותי זה היה הסוף שלי , אם הייתי מדברת איתו בפלוגה כולם היו שומעים , ובמגורי בנות כבר שתי בנות מהחדר ישנו אני אלך ואפריע
"לא , חייב שתתקשרי עכשיו" ענה הכי חצוף שיש ..
אמרתי לאוראל להביא לי את המפתחות של החדר שלו , נכסתי נעלתי והתקשרתי לעמית ,
"אתה מוכן להסביר לי מה יש לך ? למה אני מנסה להתקשר ואתה לא עונה , אבל שאתה פעם אחת מנסה להתקשר ולא עונים לך אתה מתעצבן , תסביר לי פעם אחת מה יש לך כבר"
"אם תסתמי את הפה אני אוכל לדבר" אני חושבת שזו הפעם הראשונה שהוא הרים עליי את הקול והשתמש בצורה בוטה ומגעילה שכזו ,
"כבר 4 חודשים , 4 חודשים שהקשר הזה לא ממשיך לשום מקום , 4 חודשיים שאני רוצה לשים לזה סוף , שאני לא מבין למה הייתי נעול עלייך , למה רציתי אותך , כל הרגש נעלם , לא יודע כבר מה אני רוצה מעצמי" , אמר לי בלי שניה של גימגום , כאילו התאמן מול המראה .
"אז ? זהו ? ככה זה נגמר ? לא מגיע לי הסבר ? כאילו שנתיים בשביל כלום ? קשר בלאי ?" מלא שאלות עפו לי בראש ומשום מה לא הצלחתי לדבר אחרי שנשמתי עמוק אמרתי לו
"יודע מה , שיהיה לך לילה טוב ! " ניתקתי וכיביתי את הפלאפון !
יצאתי מהחדר כיביתי את האור נעלתי והחזרתי לאוראל את המפתח ניגבתי דמעה בוגדנית ויצאתי מהפלוגה לכיון המגורים שברקע אני שומעת את אוראל צועק לי לא מעט פעמיים ,
נכסתי למיטה הדלקתי את הפלאפון חיברתי אותו למטען שמתי שעון ונרדמתי ,

נקודת מבטו של אוראל
"זבל תביא לי את המפתח של החדר שלך" נועם ביקשה וצחקה
"בבקשה גברת המלכה"
נתתי לה וצעדה לחדר תוך כדי שהיא מחייגת , בטח שוב חבר שלה ,
התקרבתי לדלת , רציתי לשמוע עם מי היא מדבר ושמעתי אותה לא ברור אבל כאילו שאלה מלא שאלות וקצת דיברה לו ברור כאילו נחנקת ואז הייתה דממה וכאילו היא הזילה דמעות , מקווה שהכל בסדר ,

כשהיא הגיעה לפלוגה הייתי בטוח היא ממש סנובית , היא לא דיברה עם אף אחד , כל הזמן הייתה בפלאפון ובכתה , לא לנו אבל בכתה בשקט , לעצמה , בחדר , בפלאפון , לאט לאט היא מתחברת אבל עדיין יש לה את החשש הזה שאולי לא כולם מתים עלייה , אני אישית שרוף עליה , לא יודע כבר איך להראות לה , היא חושבת שכולם שונאים אותה היא לא מבינה שזה בדיוק ההפך היא מיוחדת , אני בטוח שאם היא באמת תשב אחד על אחד עם כל אחד בפלוגה היא תסתדר פה מדהים , אבל אין קשוחה כמו אבן , אני מת עלייה מת מת מת שרוף כאילו אין דברים כאלה אבל יש לה חבר איזה מבאס זה נשבע ,

היא יצאה מהחדר נראת עצובה מעט , לא ידעתי מה יש לה , הרגשתי שיש לה משהו בעיניים היא זרקה לי את המפתח , והתחילה ללכת , קראתי לה רציתי לדעת מה יש לה , אבל היא המשיכה ללכת כאילו לא קראתי לה ,,,
אני מאוד מקווה שהיא לא בכתה והיא בסדר , עד שקצת נהיה לה טוב פה !