שכונה פרק 16
הרגשתי את פעימות ליבי מאיצות מרגע לרגע.. משנייה לשנייה.
הבטן שלי מתהפכת וכמעט לא מצליחה לנשום מרוב התרגשות.
הוא היחיד,היחיד שנותן לי להרגיש ככה. היחיד שאני מספרת לו את כל סודותי היחיד שאני באמת אוהבת.
הוא פתח את הדלת בעזרת ידו הגדולה והשרירית ונגלה לפני, צמוד לקיר בטון את הספא השחורה והרגילה שתמיד שם ושולחן מעץ קטן ועליו מונחות שתי מכסים בצבע כסף מבריק ויש להם למעלה מין ידית קטנה ביותר.. בידיוק כמו אצל השפים
הסתובבתי מהר לאחור וקולטת את אסף קורן מאושר. הוא חייך את החיוך הקסום שלו ועיניו החומות המבריקות נצצו וגרמו לי לטבוע בתוכן.
"אסף" מילמלתי את שמו בשקט
"אני..למה?" שאלתי והסתכלתי עליו. המבט שלו הפך ליותר רציני.
" יעל את החיים שלי ולא יכולתי יותר לשמור בבטן.אני רואה אותך עצבנית כועסת או עצובה וזה קורה לעיתים קרובות" גיחך לעצמו "הלב שלי נשבר, נשבר לרסיסים אבל כשאת מחייכת את אוספת את השברים ומחברת את כולם ומשלימה את החסר.את אהבה הראשונה של חיי ואני.." נעצר. מחכה שיגיד את המשפט שיגרום ללב שלי לקפץ לגרום לרעידות ברגליי לגרום לי להרגיש בטוחה, נאהבת..
"אני אוהב אותך" אמר ובוחן את כל תנועותיי
באתי להגיד משהו אבל מיד עצרתי את עצמי הסתכלתי עליו ולא יכולתי לעצור את עצמי.
נתתי לו נשיקה קטנה והוא לאט העמיק אותה לסוחפת. הלשון שלו חדרה לפי ומחפשת את שלי.. הלשונות התמזגו..פרפרים ריחפו מהבטן שלי הרגשתי שסוף סוף אני נאהבת..אני מתאהבת..
התנתקנו מהנשיקה וחיוך צדדי היה לאסף..הרגשתי לאט לאט שאני מסמיקה. וזה בכלל לא קורה אפילו לא עם אושר.
לקחתי את ידו והלכנו ביחד לעבר הספה. ישבנו ביחד עליה,אחד ליד השני ורק מחכים לבלוע אחד את השני
"רק שתדעי"אמר
"אני מרושש,כל הכסף שהיה לי בזבזתי על זה" אמר
"אוקי" אמרתי בחיוך. הוא פתח את המכסה הכסוף והייתה של על צלחת פלסטיק מנה חמה.
"אוקי" בלעתי בכבדות את רוקי. זה היה מוזר להחריד
"מצטער" צחק בצחוק מתגלגל "היו לי עשרים שקל" א
"וזה מה שקנית?"שאלתי
"בטח,זה בטעם קוסקוס מה שאת אוהבת"אמר
"איך אתה יודע?"שאלתי ופותחת את הקופסא ומוציאה את המזלג
"שאלתי את אח שלך" אמר בשקט ונתן לי טרמוס של מים חמים.
עשיתי את עצמי לא שומעת..מסכן בטח נתקע בחנות יום שלם מול מנות חמות.
שמנו מים חמים וכיסנו את המנה עם הצלחת הכסופה.
הסתכלנו אחד על השני ללא מילים והבנו הכל.
"כמה שאת יפה" הלב שלי מאיץ..ניהיה פה חם שמישהו ידליק מזגן למען ה'
"בחיים שלי לא ראיתי אותך מסמיקה"אמר בחיוך
"תודה?" אמרתי וצחקתי מעט
"הצחוק שלך" אמר והתקרב אלי..הרגשתי את נשימותיו הכבדות ופעימות ליבו המהירות
"הריח שלך,החיוך" אמר והתקרב אלי עוד טיפה..בכוונה לא מנשק אה? סבבה
"מה איתו?" שאלתי והתקרבתי אליו טיפה. שפיתנו נוגעות לא נוגעות ותוך דקה מצאתי את עצמי שכובה על הספה,מעט עקומה והוא מעלי
"נו די" גיחחתי מהניסיון להזיז אותו ממני
הוא נישק אותי נשיקה עמוקה ואיטית ולאט גלש בנשיקות לצוואר
"חרמן"מילמלתי מקמרת את גבי אליו. שמעתי אותו מגחך. הוא ירד אל החזה,נתן נשיקה חטופה שם וחזר אל פי.
סערה גדולה התחוללה בגופי, זרמים ברגליים. הרגשתי בעננים
הנשיקה הייתה מלאה ברגש שהסתיר שנים וסוף סוף הכל מתפרץ.
"מה זה היה?" שאל וקם מעליי.חייכתי במבושה
"הבטן שלי אני רעבה"
"יאללה בואי" אמר בצחוק ועזר לי לקום,סידרתי את האוברול ואכלתי.
"טעים"אמרתי
"מאוד"השיב אסף והמשיך לאכול
"תגיד"אמרתי.
הוא עשה קול ששמע את המילה שאמרתי
"ממתי?"שאלתי. ליבי החסיר פעימה
"ממתי מה?"שאל
"ממתי אתה אוהב אותי?"שאלתי ולקחתי עוד ביס. הוא בלע את שלו ונשם עמוק
"בשבועות,שהיית בשימלה הלבנה והפרחים על הראש..הרגשתי ש.."
"דקה"עצרתי אותו
"מה?"שאל
"בשבועות השנה הייתי אצל דודים" אמרתי
"התכוונתי לשנה שעברה"אמר במבושה. הנחתי את המנה החצי גמורה על השולחן והסתובבתי אליו
"תמשיך"אמרתי לבסוף.
"ו..ידעתי שזה זה.פתאום ראיתי צד אחר שלך. יעל שלובשת שמלות רק לאירועים,יעל העצבנית..פתאום זאת יעל הרגישה שלא הפסיקה לחייך את גרמת ללב שלי לפרפר,הרגשתי שהזמן נעצר ורק את מולי" שפך את הכל.
"ולמה לא אמרת?"שאלתי.הרגשתי דמעה קטנה ומהר ניגבתי אותה. אסף הרכין את ראשו ראיתי שהוא מנסה להיזכר
"סיפרתי אבל לא לך,היחיד שיודע זה עומר"אמר והסתכל עלי
"עומר?"שאלתי לא מבינה
"את לא יודעת איך הוא עזר לי שרק תשימי לב אלי? וביום שהיית חברה של אושר,רצת לספר בשכונה היית כל כך שמחה וחשבתי ש..שאם פתאום אני יגיד לך את תתבלבלי ותכעסי וסתם יהיה בלאגן" אמר
"אתה יודע?"שאלתי..אני חייבת לשנות את האווירה. הצטערתי ששאלתי אותו
"אם היית אומר לפני היינו חברים"אמרתי מתקרבת אליו. ישבתי על בירכי בספה מולו והוא חייך חיוך שובבני.
"באמת?"שאל בהתגרות
"באמת" לחשתי לאוזנו בשקט
התקרבתי לפיו ונישקתי אותו בעדינות . כמה שהתמכרתי אליו.!!!
תגובות (1)
תמשיכייייייי