שכונה פרק 17
*נקודת המבט של עדן*
שמתי מכנס קצר ויצאתי מהחדר,כל כך מתרגש בשביל יעל. סוף סוף תיהיה לה אהבה אמיתית ללא צלקות.
התקדמתי לסלון רואה אותו מבולגן מעט. החדר שלי תמיד מבודר אף אחד לא נכנס ובקושי אני שם. אז החלטתי לסדר במקום יעלי.
"מה אתה עושה?" שמעתי קול מוכר ואוהב.עזבתי את הספריי חלונות בצד והסתובבתי.
"למה אתה מנקה לך תנוח כבר" האמא הדואגת התערבה
"כמה אפשר לישון?"שאלתי ממשיך בשלי ומנקה
"כמה שצריך עכשיו איפה יעל למה היא לא מנקה?" שאלה מעט עצבנית
"אל תדאגי היא הלכה דקה למטה ו.."
"מה לא לדאוג,ינעל אבא שלה היא אף פעם לא מנקה" רציתי כל כך לצעוק עליה שתפקח את העניים
"למה אבא ולא אמא?" אבא נכנס מהדלת שבידיו פיצוחים וחטיפים מעט
"הבת שלך החליטה לעזוב הכל וללכת"אמרה לו בציחוקים
'וזה סיבה להתעצבן?"שאל ונתן לה ניקה קטנה בפה.
אני הסתובבתי לחלון מנקה וצחוק מעט
"מה קרה בחיים לא ראית זקנים מתנשקים?' שאל אבא
הסתובבתי אליו בחיוך עצבני,הרגשתי שהדם עולה ומתחמם ניהיו לי עיקצוצים בגוף זה הזמן לפוצץ הכל בפרצוף.
"בחיים לא ראיתי שני זקנים כל כך עיוורים" אמרתי בכעס
"מה יש לך?לך תישן קצת אתה עייף" אמרה אמא
"תגידו אתם שמים לב מה אתם עושים? אתם שתי מטומטמים שכל אחד דואג לכסף,את דואגת לבזבז ואתה חוסך ממש דן חסכן"אמרתי בעצבים,הם לא הבינו אותי..כמו תמיד
"כל ערב אני מדבר עם ירין ויעל,הבנות שלכן,כל ערב הם בוכות שהמצב פה חרא שאתם לא מתייחסים אליהם והם מרגישות לבד..הם לפעמים רושמות שהכל בסדר אין מה לדאוג ויום אחרי אתם רבים ובמשך שבוע לא מדברים וסגורים בפנים"התחלתי לצעוק עליהם ולהשתגע אולי ככה הם יבינו כמה כואב לי לדעת שאני רחוק מהם בלי דרך לעזור.
"אתה אמיתי?"שאלה אמא
"סוף סוף השלמתם אני רואה"מתעלם לגמרי משאלתה
"אתם לפעמים כאלה עיוורים,תתחילו להבתכל מסביב ולא להתעצבן על כל דבר ודי לעזאזל תתחילו לעזור לבנות שלכם ואז מצידי תלכו לטיפול פסיכולוגי" את המשפט האחרון אמרתי בצעקה והספריי חלונות נשמט מידי ונפל ארצה.מיד נכנסה לבית ירין שהייתה די בשוק
"מה הלך כאן?"שאלה.שקט.אף אחד לא מדבר.
הלכתי לחדרי בכעס ומחכה שהם יבקשו סליחה,לא ממני מהבנות שככה הזניחו אותם.
*נקודת מבט של יעל*
זה בהחלט היום המאושר בחיי.לצידי יושב הגבר שאני אוהבת..אני מרגישה בעננים.
"שקט אה?"שאל
"כן"השבתי,ידיו צלובות ביחד והרגשה הזאת הנעימה הייתה באוויר.
קמתי מין הספה ולקחתי את הקופסאות של המנה חמה
"אני זורקת בפח תכף אני באה"השבתי. הוא הינהן והתקדמתי לצד השני,הגג שלנו יחסית גדול אז המשכתי ללכת נזהרת לא להיתקל בדוד שמש.הגדעתי לסוף הבניין ושם היה פח גדול זרקתי לבפנים את הזבל וחזרתי על עיקבותי.
"כן אתה לא מבין"שמעתי את קולו של אסף
"טוב אחי אני ידבר איתך"אמר וניתקתי,המשכתי להתקדם רגיל עד שהגעתי לספה.
"עם מי דיברת?"שאלתי
"עומר" השיב בכנות.אני אוהבת שהוא אומר את האמת אני מרגישה את זה.
"על מה דיברתם?"שאלתי בצחוק קטן
"עלייך"השיב והסתכל עלי,הוא סימן לי לשבת לידו.
"סיפרתי לו שיש לי חברה,שיש לי אהבה שקוראים לה יעל" המשיך בחיוך
"באמת?"שאלתי בהרמת גבה.תבינו משהו קטן..לי יש בעיה אני לא מראה את הרגשות שלי אני ממש קרה ועם אסף זה אחרת..אני מרגישה איתו פתוחה לגמרי ואני יודעת שאפשר לסמוך עליו.בתור חבר טוב, אבל חבר חבר?אני מוכנה לסוג כזה של מחוייבות אחרי מה שקרה עם אושר? הרי לא נתתי לו את מה שהוא רצה וזה באשמתי.באשמתי הוא עזב אותי.באשמתי הוא בגד בי..אני אשמה!
אני מפחדת שדבר דומה יקרה לנו..זה ההדבר האחרון שאני רוצה
"סיפרתי לו כמה שאת יפה ומושכת"אמר ומלטף את פני
"מושכת?"שאלתי
"כן דליה מהבנק התקשרה ואמרה שאת מושכת הרבה" אמר בצחוק מתגלגל
"איזה חצוף יזונה"אמרתי ונתתי לו מכה עם המרפק
"אבל רציני עכשיו,זה קשה לי תביני..אני..אני מכור אליך אל הריח שלך שאני יכול להסניף שנים"אמר והבעתו הייתה ממש רצינית
"זה בושם של ריאהנה רוצה גם?"שאלתי
"נו אני רציני"צחק איתי ביחד
"טוב סליחה"אמרתי ושמתי את ידי על הפה
"אני אוהב אותך יעל ו..אני לא מאמין שאני אומר את זה" גיחך לעצמו,הוא פאקינג חיכה שנה!!
"אני מאוהב בך,התמכרתי אלייך אני..אני רוצה שניהיה ביחד רשמית"הצהיר בפניי
"אספי" הגהתי את שמו וליטפתי את שפתיו הבשרניות והיפות.
"ברור שאני רוצה" אמרתי ונתתי לו נשיקה מלאה באהבה.
יעל-התת מודע שלי שוב מפריע,אולי תחכה אחרי הנשיקה.לא הוא לא מוכן לחכות. אולי אני צריכה להאט את הקצב? אולי בכלל להפסיק? למה תמיד אהבה מסובכת כל כך למה אני מסובכת כל כך??
אסף העמיק את הנשיקה ואהבתי את זה אבל פחדתי..פחדתי שזה יתגלגל למצב שאני צריכה להחליט אם להוריד את בגדיי ולוותר על הבתולין שלי בשבילו.
כל כך רציתי שזה יקרה,כל כך רציתי שהוא יכנס לתוכי ויגרום לי להרגיש הרגשה שבחיים לא הרגשתי.
לכל החברות שלי יש כבר חבר או היה והם כבר לא בתולות.
אני מתביישת בגוף שלי,אני לא דוגמנית אבל אני לא שמנה,אולי ברגע שאני יהיה חשופה בפניו הוא יעזוב רותי ויגעל?אני צריכה ואזור אומץ ולעשות את זה.. אז למה בידיוק אני מחכה?
אני מחכה לרגע הנכון,לרגע שאני ירגיש בטוחה ואם אסף באמת אוהב אותי,הוא לא יוותר עלי כמו אושר.
אסף התחיל למשש את גבי וגרם לצמרמורות בגופי ולרגשות להתעצם מכל נשיקה שלו.
"אסף"עצרתי אותו
"אני..זה לא אתה זה..פשוט"פאק תפסיקי להיראות כמו מטומטמת ותגידי שאת לא מוכנה עדיין
"יעל,אני מכיר אותך לא מהיום ואני יודע למה את מתכוונת"השיב ושם קצוות שיער מאחורי האוזן
"ואתה בסדר?"שאלתי
"יותר מבסדר..אני לא רוצה בכוח ובכל זאת,זה גם הפעם הראשונה שלי"אמר. לא הייתי מופתעת כשהוא וגלי היו ביחד הם לא שכבו הוא סיפר לי הכל!
"אתה משהו מיוחד"אמרתי בחיוך חושף שיניים
"זה נכון" אמר וחיבק אותי,גופו השרירי מחץ אותי למוות. אני מרגישה הרבה יותר טוב
"את שומעת את זה?"שאל
"לא"אמרתי והוא השתיק אותי,מעט התעצבנתי אבל שתקתי
'אסף ויעל תהנו לכם בזוגיות החדשה אוהבים אותכם' "מה זה?"שאלתי
"אסף אם תפגע בה אתה מת" זה היה עומר בוודאות.
"הם לא אמיתיים"אמר ונעמד "בואי"לקח את ידי. התקדמנו לכיון המדשאה הקטנה בין הבלוקים אבל נשארנו עדיין בגג מסתכלים על כל החבורה עם מכונת קריוקי
"אז הלכתי חזרתי אחוז בשיגעון…" שיר התחילה לזייף וישר לקחו לה את הרמקול מידה. זה היה כל כך מצחיק
"הינה הם"אמר גיא מצביע עלינו.אסף היה מאחורי מחבק אותי כמו שאני אוהבת
הם התחילו למחוא כפיים ולשרוק
"מה לעזאזל קורה להם?"שאלתי והסתובבתי לאסף. היינו צמודים.קרובים וזה היה מדהים
"הם רוצים שנתנשק" הסביר וחייך אלי
"בוא ניתן להם את מה שהם רוצים"אמרתי בשקט, לוחשת לתוך אוזניו ותוך שנייה הוא בלע אותי. ידיי היו על כתפיו והוא נשען על החומה הקטנה ולא נותן לי לברוח.
התנתקנו מהנשיקה המתוקה וכולם התסתכלו וחלק צעקו הגיע הזמן.. מאוהבת בהם!
אני שונאת שהם קיטשים מידיי וגם אני לא כל כך אוהבת להתנשק מול כולם אבל פעם אחת מותר לא?
תגובות (1)
תמשיכייייייייייייייייייי דחוףףףףףףףףףףףףףףף אל תשאירי ככה ותכתבייי יותר!
והאפליקציה סתם דפוקה חחח…