שכונה פרק 20

"סברי מרנן" אבי בירך.
"לחיים" צעקנו כולם. הזמנו את אסף ואחיו לארוחה כי ההורים שלהם רק ביום ראשון חוזרים מהשליחות שלהם ביפן.
אסף ישב לידי,עדיין הוא לא הסביר לי למה הוא נעלם ביחד עם הבלונדה. המחשבות התערבבו כמו מערבולת. כמו סופה שלא נפסקת, כמו טורנדו תמידי.
בקושי דיברנו,אבל ההורים שלי ממש לחצו עלי להזמין אותו,בכל זאת אנחנו עדיין חברים.
הלכתי למטבח ועזרתי לאמא שלי להגיש את האוכל.
"קח"אמרתי והגשתי לאסף את הצלחת,לא יכולתי להסתכל עליו בעניים, כי רק מבט אחד ואני כמו שפוטה שלו..שוכחת הכל.
"לולי"לחש בקול זעיר וליטף את ידי,המגע שלו..
הרחקתי מהר את ידי וחזרתי למטבח וישבתי על שרפרף קטן
"מה יש?" שאלה אמא שלי בזמן שמזגה עוד צלחות
"סתם..למה הזמנו אותם בכלל?"שאלתי בשקט
"יעלי,אני יודעת שרבתם אבל דווקא בגלל זה הזמנתי אותו" הסבירה אמא והסתובבה אלי לאחר שהייתה עסוקה בצלחות
"אני אפילו לא יודעת אם אנחנו ביחד"לחשתי,מפחדת לבכות..תחזיקי מעמד!
"יעלי,את צריכה לדבר איתו.את לא תוכלי לברוח לנצח" אמרה אמא וליטפה את פני בחום כמו שרק היא יודעת.
"תודה"אמרתי ונתתי לה חיבוק
"נו מה קורה שם אני רעב"צעק מהסלון עדן הסבלני.
לקחתי שתי צלחות והגשתי למי שחסר.
"טעים?"שאלתי את התאומים
"כן"אמרו מצחקקים להם.ישבתי מולם ולידי אסף.
"הדג ממש טעים"אסף אמר.חנפן
"בתיאבון כפרה"אמרה אמא שלי.
הארוחה הייתה בסדר,היו כמה צחוקים אבל רציתי שזה ייגמר להתחפר מתחת לשמיכה ולבכות בשקט
הרגשתי את המגע של אסף בשולי שימלתי. כן כן בשבת אני חייבת לשים שימלה במיוחד שיש אורחים.
אהבתי את המגע שלו,הליטופים הנעימים שמביאים איתם יש של רגשות. אבל לא היום.
"די"לחשתי בשקט אך הוא לא הפסיק,הוא עלה לאט לאט למעלה ואני נהנתי מזה. אני חייבת להפסיק את זה
הורדתי את ידיו,התנצלתי בפני כולם והלכתי מהר למקלחת.
נשענתי על הכיור,מסדירה נשימה זה יותר מידי
"הכל בסדר?"שמעתי קול,הרגשתי את החום עולה. הסתכלתי במראה,נשמתי עמוק ותיקנתי מעט את האיפור. הסתכלתי בפעם האחרונה במראה ופתחתי את הדלת.
בפתח עמד שם אסף נשען על הקיר מול הדלת וידיו בכיסים. הוא נראה כיאילו הוא יצא מהמגזין "ווג" (ככה רושמים לא?)
הסתכלתי עליו והוא עלי. המבט שלו לא הסגיר כלום.
"מה?" שאלתי נשענת גם אני על הקיר מולו
"רציתי לבדוק שהכל בסדר"אמר ועמד בחזרה
"הכל עשר"אמרתי ובאתי לחזור לשולחן אבל היד שלו עצרה אותי
"רוצה לדעת מה קרה?סבבה" אמר ותפס את ידי חזק, ממש חזק.
"אנחנו הולכים דקה"אמר ויצא מהבית בלי תשובה. לפני שיצאתי ראיתי שאמא שלי מחייכת אולי בגלל הפרצוף שעשיתי…אולי.
"תעלי"דחק בי. יצאנו מהדלת והלכנו לסוף המסדרון בבניין יש שם סולם ואיתו עולים לגגות שמחוברים יחד.
"תעלה אתה ראשון"אמרתי ושילבתי את ידי. יש לי שמלה אז אין מצב אני ראשונה
"יעל"אמר עצבני,זה היה מוזר ומפחיד הוא השתנה. לפני ארבע שעות בערך הוא אמר שהוא אוהב אותי אז מה קרה עכשיו?
עליתי מהר והחזקתי את השמלה שלא תתנפנף ברוח. התקדמתי לכיון סוף הגג וישבתי על קיר בטון נמוך. אסף הגיע אחרי והעמיד אותי על רגלי.
"מה?"שאלתי עצבנית
"מה מה?"שאל ושיחק בשערי.אשקר אם אני חגחד שלא אהבתי את זה
"תגיד אתה גנוב העלת אותי לגג בשביל זה?" צעקתי
"וואה עלי כמה שאת מדברת" גילגל את עיניו וצעד אחורה
"אווח רק אתה יכול לעצבן אותי ככה" צעקתי,נטרפתי מהבן אדם הזה.
הוא הסתכל ישר לתוך עיניי כל העצבים שלי פגים בשנייה. ידעתי שזה יקרה
הוא ליטף את הלחי שלי והצמיד את ראשו אל ראשי. ושוב אותם צמרמורות עברו בגופי.
הוא קירב את שפתיו אל שלי ונגע בהם מעט..שיחק עם השפתיים ואז נישק אותי ארוכות.
הוא העצים את הנשיקה לסוחפת יותר והחדיר רת לשונו לפי. ידיי עטפו את עורפו והוא לאט דחף אותי לחומה הקטנה והצמיד אותי אליה.
ידיו נחו על ישבני והוא הרים אותי והושיב על אותה חומה.
הנשיקה הייתה כל כך מתוקה, בוערת, סוערת ועם המון רגש.
הרגשתי שדמעות מלוחות מציפות את עיניי,התנתקתי מהנשיקה באיטיות,כמה שרציתי אותו..לא יכולתי יותר
"יעלי"אמר וניגב את הדימעה שיקדה על הלחי. התמסרתי למגע שלו..
"אתה יכול לספר לי מה קרה?זה משגע אותי"אמרתי בשקט עם עניים עצומות וראשי מושמט כלפי מטה
"לולי שלי"לחש לתוך אוזני,מעביר בי רטטים. הסתכלתי עליו במבט מתחנן לתשובות
"אני לא יכול להגיד אבל אני נשבע לך ביקר לי שאני לא דברים שאת חושבת עליהם"אמר ומחזיק את פניי בעזרת ידיו הגדולות
"איך אתה יודע על מה אני חושבת?"שאלתי מנסה להיות רצינית,אבל איתו זה בילתי אפשרי.
הוא הסתכל עלי בחיוך..והבנתי אותו. גיחחתי מעט וידיו עדיין דבוקות ללחיים שלי.
"כמה שאת יפה"לחש בשקט ונתן לי נשיקה רגועה. השמיים מלאים בכוכבים מנצנצים,אולי למרות הכל כן מצאתי את אהבה האמיתית שלי?
°°°°
"נועה" אמרתי בקול סמכותי
"אה?" אמרה בחיוך היפה שלה
"היא לא חושדת בכולם,אל תדאגי" אמרתי וטרפתי את הפה שלה בנשיקות
"אסף"לחשה לאוזני
"כן חיים?" שאלתי בין הנשיקות
"אני אוהבת אותך" הכריזה ועצרה את הנשיקה
"גם אני אותך" אמרתי והורדתי את החולצה שלה במהירות והפלתי אותה על המיטה הגדולה