שכונה פרק 23

"מה זאת אומרת מה הולך?" שאלתי כשידי סביב צווארו.
"לא לזה התכוונתי". גיחך "פשוט חשבתי שאת עדיין עצבנית אז.."
"אני עדיין עצבנית" אמרתי בחיוך. "אבל אני יותר אוהבת אותך" נשקתי ללחי השמאלית שלו
"מאוד" לחשתי ונשקתי ללחי הימנית
"מאוד?" שאל בחיוך ושם את ידיו סביב מותני
"מאוד" לחשתי לאוזנו.
הוא נישק אותי נשיקות קטנות סביב פרצופי ולאט לאט חדר עם לשונו לתוך פי. הרגשתי איך הלב פועם ואיך אני מתרגשת מכל נגיעה שלו
"סליחה על ההפרעה" קולו של שוהם אח של אסף נשמע.
לחיי האדימו בהמהירות והדופק האיץ,הרגשתי מובכת
"אסף אני הולך לטליה אז אל תחכה לי" אמר בחיוך ןקרץ לאסף,רואים שהם משפחה של חרמנית.
"אין בעיה" אסף אמר וחיבק אותי מאחורה. שוהם יצא ואחרי כמה שניות נשמעה הטריקה של דלת הבית.
"שמעת אותו" לחש לאוזני
"שמעתי מה?" הסתובבתי אליו בחיוך
"אנחנו לבד בבית" אמר בחיוך ערמומי
"באמת?" שאלתי ובחיוך לא ירד מפני,שחכתי מהכל.. מכל מה שקרה. הרגשתי חרטה שהתייחסתי אליו ככה. אולי אני אשמה בסיפור הזה?
"אני אוהב אותך" לחש וחיבק אותי חזק
"גם אני" אמרתי בשקט
"גם את מה?" שאל והתנתק מהחיבוק. גילגלתי את עיני ואמרתי לבסוף 'גם אני אוהבת אותך'
הוא הסתכל בתוך עיני ואני בחנתי אותו,את העניים החומות שאפשר להיבלע לתוכן ליפול למערבולת של רגשות.
"כמה שאת יפה" אמר והסיט את קצוות השיער שלי למאחורי האוזן.
"תפסיק" אמרתי והדפתי אותו לאחור לא רציתי שהוא יראה אותי מסמיקה
"מה להפסיק?להחמיא לך" שאל והמשיך להחזיק במותני
"כן" אמרתי בחיוך ומעט בכעס
"לא רוצה"אמר כמו ילד קטן "למה מה תעשי לי" התגרה בי
"אני יחשוב על משהו"חייכתי ופחות מדקה מצאתי את עצמי על הסדינים הנקיים ואסף מעלי
"זוז ממני" אמרתי ומנסה בכל כוחי להדוף אותו ממני,אך ללא הצלחה.
"בחיים לא" אמר ונישק אותי ארוכות,לאט ירד לקו הלסת ובנשיקות איטיות ירד לצוואר וכמעט הגיע לחזה
"אסף" אמרתי את שמו,לא רציתי שהוא יפסיק אבל פחדתי..פחדתי שהוא יראה אותי ללא בגדים, עירומה מולו ויגעל. יחשוב שאני מכוערת ולא יפה כמו שקיווה ויעזוב אותי. כמה שזה נשמע פתטי זה הדבר שרודף אחרי.
"אסף"אמרתי את שמו שנית. אבל החרמנות שלו הגברה עליו,הייתי חייבת לעשות משהו.
לקחתי את השוגי החצי אכול ודחפתי אותו לאוזן שלו
"משוגעת"צרח בזמן שמנסה להוציא פירורים מהאוזן.
אני רק התפקעתי מצחוק ולא יכולתי לשלוט בעצמי.
"אין מה לעשות"אמרתי מבעד הציחקוקים
"מטורפת" אמר ונשכב מעלי שוב
"נו אסף" אמרתי בשקט
"את מפגרת" אמר בחיוך
"חצוף" אמרתי בפרצוף עצבני
"את מפגרת שאת חושבת שאני יפגע בך" לחש וליטף את הלחי שלי
"עדיין חצוף"לחשתי בחצי חיוך.
הוא נשכב לידי ושתינו מביטים על התקרה הלבנה.
"אני בתולה" אמרתי לאחר שתיקה של דקות ספורות.
עצמתי את עיני בחוזקה,מצטערת שאמרתי את זה ככה.
"גם אני" אמר בשקט לאחר כמה שניות. הסתובבתי אליו והוא אלי
"באמת?" שאלתי
"באמת" אמר במבוכה,חייכתי אליו והתחפרתי בין שתי ידיו השריריות. הרגשתי בטוחה יותר ואז המועקה הגיעה אלי..
"תגיד"לחשתי
"אהמ" השמיע קול וליטף את שיערי
"על מה דיברתם?" בלעתי את רוקי בכבדות
"עלייך" אמר לבסוף בשקט
"עלי?מה יש כבר לדבר עלי?" קמתי והסתכלתי עליו,ישבתי לידיו וליטפתי את הקוביות שלו באיטיות.
הוא לקח נשימה עמוקה והתחיל לספר "היא אמרה לי שהיא מאוד שמחה שאנחנו ביחד ו..היא אמרה לי כמה שאת קשוחה והיא.." עצר את המשפט
"היא אמרה לי שאני צריך לשמור ממך מרחק"
"מה?" עיניי נפתחו בתדהמה. הוא בלע את רוקו בכבדות
"הכלבה הזאת"אמר והרגשתי את כל העצבים זורמים בדם ורק מחכים להתפרץ
"אני ישבור אותה"קמתי מין המיטה בהמהירות ורצתי לכיון הדלת של החדר.
"תירגעי" ידיו הגדולה של אסף החזיקה בי
"מה להירגע,אני ידביק את המחומצנת הזאת לקיר" אמרתי בארסיות
"תירגעי"אמר בקול שקט
"בת זונה מטומטמת.." אמרתי בשקט "בת כלבה זו.." שפתיו של אסף נישקו את שלי ועצרו אותי באמצע מופע העצבים שלי
"זאת אחלה דרך להשתיק אותי" אמרתי ושמתי את ידי סביב צווארו
"אני ישתמש בזה יותר" אמר ותפס את התחת שלי והרים אותי אליו.
"כדאי לך" אמרתי והתקדמנו בנשיקות לעבר המיטה. הוא הפיל אותי בחוזקה וצחקתי בצחוק מתגלגל
"נחרת?" שאל מנסה לא לצחוק ואני צחקתי עוד יותר
"איזה חברה מגעילה יש לי גם לצחוק לא יודעת" אמר ועלה מעלי
"רוצה לשמוע משהו?" שאלתי בחרמנות
"אולי"התקרב אלי,היינו צמודים,מאוד. הרגשתי את עברו הגדול נוגע בעברי וצמרמורות עברו בגופי
"תתקרב" לחשתי
"עוד קצת" הוא היה ממש קרוב ואז זה הגיע.
"איכ מגעילה" קם מעלי בקפיצה,הגרפס הזה היה טוב.
"כאילו אתה לא עושה את זה"אמרתי וקמתי מין המיטה
"ברור שאני עושה" אמר ותקע גרפס ענקי שאני לא יודעת איך הוא עשה את זה
"דוחה" אמרתי בחיוך קטן
"תגידי תודה שזה לא היה בפרצוף שלך"אמר ויצא מהחדר
"תודה" אמרתי והלכתי אחריו.
אולי סלחתי לו,אבל רק המחומצנת הזאת תגיע לידיים שלי היא כבר לא תישאר מחומצנת!