שנה חדשה ואיתה הפתעות חדשות – פרק 1

נקודת מבט תהל :
"יואו אמא איך התגעגעתי לארץ ישראל! נמאס לי כבר מארצות הברית". רטנתי לאמא במטוס בדרכנו לישראל.
" מתוקה שלי גם אני התגעגעתי ממש". הוסיפה אמא.
" ולחשוב ששנה וחצי לא גרתי כאן. מזל שבאתי לבקר כל חודש וחצי. כי בלי ירדן לא הייתי מסוגלת לחיות ככה" גיחחתי.
" כן, ירדוש היא חברה טובה מאוד, אני שמחה שיש לכם אחת תשנייה ". אמרה ואז נשקה לי במצח.
" אני בטוחה שזאת תיהיה שנה מוצלחת לכולנו" הוסיפה
" חחחח אני מקווה אמא , אני מקווה מאוד". אמרתי.
' הגענו לשדה התעופה אנא חכו עד שהמטוס עוצר לגמרי ורק אז כאשר הדיילות אומרות שאתם יכולים לרדת רק אז רדו. שיהיה לכם יום נעים. ' אמר הטייס.
הגענו. לחשתי לעצמי. כל כך שמחתי. חיכיתי לזה הרבה זמן!
ירדנו מהמטוס והלכנו ישר למונית שאספה אותנו.
" אבא, אמא , לא שכחתי משו? " תהיתי.
" המזוודות? " שאל אבא.
"כןן! " עניתי בצעקה קטנה.
" חחחח מותק היינו צריכים לארוז את כל הבית מזכירה לך. ארונות מקררים ודברים כאלה. הבגדים וכל שאר הדברים של הבית נמצאים על ספינה בדרך לכאן. היום בערב תיקח משאית הובלה את הדברים מהספינה ותביא הביתה. הבנת? " ענתה אמא בחיוך קטן.
" הבנתי הבנתי" צחקתי.

נקודת מבט אביאל:
' אביייאל?! , אביאלי מאמי? קום אני צריכה שתעזור לי לנקות את הבית ולסדר לקראת שבת. '
שמעתי את אמא דופקת על הדלת של החדר שלי וצועקת.
" מה לסדר אמא שישי בבוקר תני לישון" צעקתי.
" אביאל נו בדיוק בגלל שהיום שישי אני צריכה תעזרה שלך!
" וואיי כוס אמק חמש דקות ואני בא, אכלת תראש" צרחתי לה!"
"תודה אבי ". אמרה והלכה.
חראא! שונא את שישי בבוקר! אמרתי לעצמי ושמתי את השמיכה מעל לראשי.