תן לי סימן- וואן דירקשן פרק 3

נקודת מבטה של אלנה:
קמתי ב5 בבוקר, אני לא מצליחה להירדם אחרי כל מאורעות השבוע. אתמול בלילה לואי ניסה לגשר בנינו וקנה לי פלאפון חדש,אל ג'י 4 או אייפון משהו.. היה לי נוקיה ישן והוא ידע שאני אוהבת לצלם וקנה אחד עם מצלמה איכותית, כמו שהוא זכר.
ירדתי עם טישרט קצרה בצבע ירוק ומכנסיי פיג'מה עם משבצות לקחתי כוס מים והתיישבתי על השיש במטבח, שמעתי צעדים חלשים מגיעים מכיוון הדלת. מהר לקחתי מחבת מהארון הפתוח בבית המבולגן הזה ועצרתי את הנשימה רועדת מכל רעש שבא לכיווני.
"אעעה אחח!! " צעק הארי נופל על הרצפה. מהר הבנתי מה קרה ולמי הרבצתי,הארי שכב על הרצפה במבט מבולבל עם טישרט גזורה בצבע שחור, מכנסיים קצרות וכובע צמר שבתוכו כל התלתלים שלו. "אני כל כך מצטערת!!" לקחתי מגבת עם מים קרים והצמדתי לראש של הארי שניסה לקום לישיבה. "את לא נורמלית" אמר הארי משפשף את הראש.
"אל תזוז, שהבלוטה לא תצא החוצה" אמרתי להארי, העברתי את המבט מהמצח שלו לעיניים וראיתי אותו בוהה בי, היינו כל כך צמודים והרגשתי שהוא מובך לגמריי. ישר קמתי ממנו "אני מצטערת"..
"עזבי את זה" אמר הארי קם ונעמד מולי "מה את עושה ערה ב5 בבוקר?" חייכתי קצת, זה מה שמעניין אותו אחרי שיצרתי קרן בתוך המצח שלו?
"אני לא מצליחה להירדם.." עניתי מורידה את המבט מחייכת לכיוון הרצפה. "ואתה רגיל לקום בשעה כזאת?" זרקתי אליו מרימה את המבט חזרה לעיניים הממכרות שלו.
"יש לי כנראה עוד ג'ט לג מאנגליה, לא נפגשנו אבל הייתי בסוף הלוויה עם לואי". אמר הארי מוריד את הטון בכל מילה עד שכמעט לחש.
"אני מעדיפה לא לדבר על זה יותר.." אמרתי ממש בשקט אליו.
הארי כנראה הבין את מה שרציתי ועזב אותי לנפשי, אבל לא התכוונתי שילך ממני..
לאחר רגע חזר עם המפתחות של האוטו "רוצה לראות לאן אני הולך שאני לא מצליח לישון?" שאל אותי מנופף במפתחות.
"אני בכלל לא מכירה אותך, אתה יכול להיות אנס או רוצח!," צחקתי כשהתקדמתי לכיוונו.
הארי חייך אליי ותפס לי את היד "אני מבטיח לא לעשות שום דבר שלא תרצי" אמר וקרץ אליי.

"ים?" שאלתי את הארי לא מבינה, "היית הולך לכל מקום ונסעת לים?".
הארי נשם נשימה עמוקה ועצם את העיניים בהנאה "תני לי לשמוע את הגלים, להרגיש את החול ברגליים ולראות את המרחק העצום ביני לבין שאר העולם ואני כמו חדש. לא חושבת?"
הארי התיישב על מכסה המנוע של האוטו ונשכב לכיוון השמשה הקדמית לאורך הרכב.
"אז לכאן אתה בורח ממעריצות משוגעות?" שאלתי צוחקת עליו שמצליח להיות כל כך רגוע ולא הזכיר אפילו פעם אחת מאז שנפגשנו שהם בטח יעזבו עוד מעט לעוד הופעות או צילומים של איזה עיתון.
"ובכל זאת הבאתי לכאן מעריצה!" אמר הארי ממביט בי ברמז.
"אף פעם לא אמרתי שאני מעריצה…" אמרתי לו חזרה ברמז. הארי התחיל לצחוק בביטחון עצמי גדול "אחות של לואי, אל תגידי לי שלא שמעת את השירים שלנו!!"
"להיות דוגרית? אני לא אוהבת את השירים שלכם ואני חושבת שלכל אחד ממכם יש יותר ביטחון עצמי בשמים מהאחר" באותה שנייה הארי השתתק מהצחוק והחזיר את המבט לשמים צופה בכוכבים. אז הוספתי- "בלי להעליב כן?.."
"אני אוציא שיר שאת כל כך תאהבי, שלא תפסיקי לשמוע ותתחנני שאני אקדיש לך אותו" אמר הארי מביט בכוכבים, כאילו כל מה שאמרתי עכשיו בכלל לא נגע לו.
העברתי את המבט גם אל הכוכבים, ניתן לו את זה, למה להתעקש? "אני זוכרת לך את זה". אמרתי עם חיוך וראיתי את החיוך של הארי גדל על הפנים הרגועות שלו כשהעביר את הידיים שלו לאחוריי הראש על השמשה.

קמתי בבוקר אחרי שישנתי במצטבר בערך 5 שעות, נייל כבר הכין ארוחת בוקר ולואי ישב לידו רק מלכלך את האזור.
"אוו אלנה, אני רואה שנהנית אתמול בלילה?" שאל נייל מטגן חביתה ומנסה להפוך אותה באוויר כמו פנקייק.
"למה אתה מתכוון?" שאלתי לא מבינה למה החיוך הממזרי שלו פרוס על כל הפרצוף.
לואי הראה לי תמונה שפרסם הארי בטוויטר הבוקר, מאתמול בלילה בים, שנינו על המכונית מסתכלים על הכוכבים בפיג'מות שלנו שהג'קט של הארי על הכתפיים שלי, והוסיף למטה "תגידו יפה שלום לאחות של לואי"
נהייתי אדומה באותה שנייה והתיישבתי בכיסא ליד לואי מעבירה את המבט בניהם אל הפלאפון של לואי שמונח מולי. "הגיע הזמן שתפתחי טוויטר לא חושבת אחות קטנה?" שאל לואי צוחק על המבוכה שלי. "אז מה קרה אתמול בלילה ?" הוסיף ונתן לי מכה על הכתף.
"כ.. כלום לא קרה..!!" אמרתי קצת בכעס על הדחף שלו להביך אותי. או שכן קרה? מה בעצם קרה אתמול בלילה?.. כלום לא קרה! אמרתי לעצמי.
כאילו בטלפתיה ירד הארי בלי חולצה עם בוקסר וכובע גרב והתיישב מול לואי בשולחן מחייך חיוך גדול אליי גורם לי להסמיק המון.
ניסיתי לא לבהות בשרירים שלו אבל זה לא כל כך הצליח ונייל ראה את המבוכה שלי והתחיל להתגלגל מצחוק "אחי שים חולצה היא עוד רגע מתה מבושה!" אמר להארי, מה שהוסיף למבוכה ורק הוסיף גל של צחוק מכיוון לואי וליאם שירד להפסיק את נייל מלאכול את כל האוכל שהוא מכין.
"אלנה אל תגידי שאת מובכת!" אמר הארי קם לכיוני "אמ.. לא אמרתי שאני.." ניסיתי לגמגם להארי בעוד שהוא קוטע אותי והרים אותי כמו שק "אעעה, תוריד אותי עכשיוו! לווואי תגיד לו!"
לואי שהתפוצץ מצחוק והתחיל לצלם וצעק מרחוק "את אחותי והכל אבל אותו אני אוהב יותר מאח!" ליאם נעמד מולו כמו קריין כשאני והארי רחוק ברקע.
לקח את המזלג והתחיל לדבר וללכת לכיוונינו בעוד הארי ממשיך ללכת איתי אל הבריכה שלהם בחצר.
"שלום לכולם ובוקר טוב" אמר ליאם "היום תצפו בטקס חניכה לאחות של לואי שנצפתה אתמול בלילה עם הארולד סטיילס בחוף הים" הארי עצר והסתובב לכיוון המצלמה "מה אני קשור?!" התחלתי לתת אגרופים לגב של הארי "יורד לי הדם לראש, תוריד אותי כבר!"
"בשמחה" אמר הארי וזרק אותי לבריכה הקפואה.
הארי התחיל להקטע מצחוק ואני רק עמדתי בתוך המים קופאת מקור, בטח נראית מזעזע במצלמה. "לואי דיי לצלם" אמרתי לו בכעס.
"נו אחותי זה הכל בצחוק" אמר לואי ומשך אותי מהבריכה ובאותו זמן דחפתי את הארי לתוך הבריכה. ליאם המשיך לקריין "וברגע זה סופסוף אמיצה אחת החזירה להארולד אדוארד סטיילס מה שמגיע לו" וקפץ אחריו לבריכה כמו כדור משפריץ לכל מקום.
"אולי זה טוב שצילמת אחרי הכל.." אמרתי צוחקת מהמראה של הארי מנסה לסחוט את הכובע הרטוב שלו ורודף אחרי לואי ונייל שיכנסו גם.