יופי רע – פרק 1
קשה להיות ילדה יפה בעולם הזה.
אני זוכרת , כל פעם שאני ואימי היינו יוצאות לגינה עוד כשהייתי בת 5 בקושי, כל מיני גברים היו אומרים לי שהם יביאו לי הר של שוקולד, בית גדול ומכונית.
אז לא הבנתי בכלל מה כוונתם, את מי זה מעניין בכלל בית גדול ומכונית ?
אימי הייתה תופסת בזרועי בחוזקה כזו שהדם שלי נעצר, "אמא זה כואב ! די !" רק כשממש בכיתי בקולניות היא שיחררה אותי וגם אז היא עדיין עטפה אותי ביידה שלא אברח.
"גאיה, אם גבר אומר לך ללכת איתו, לעולם אל תלכי ! לעולם! זה מסוכן !"
היו את החכמים ביינהם, שהציעו לי לאוכל פיצה והמבורגר כל יום, 50 חפיסות של סוכריות גומי וכל מיני מאכלים שממנים את רופאי השיניים.
היו גם את הטיפשים, שהבטיחו לי אגם ליד הבית, גינה מעוצבת, בריכה אולימפית .
אני מניחה שטיפוסים אלו היו שיכורים לגמרי , הרי הייתי רק בת 5.
חברות שלי אומרות שהם מקנאות בי, שמציעים לי לפחות פעם בשבוע לסוכנות דוגמנות, שבנים מכל הגילאים רודפים אחריי ומתחילים איתי, אם הם רק היו מבינות.
קיבלתי 27 הזמנות לנשף שהיה ממש עכשיו , בסוף כיתה י"א, בסף הלכתי לבד.
אנשי- בנים ובנות, רוצים להיות בחברתי רק בגלל המראה , לא בגלל האופי, ומה יקרה אם זה יעלם?
אם תהיה שרפה ובה הפרצוף שלי יהפוך לשחור ?
התעוררתי מהמחשבות , תמיד כשאני בדרך מהמועדון נוער לבית מציפים אותי מחשבות כאלה.
גאיה תרגעי, יש מעבר חצייה לעבור, שימי לב .
הייתי אמורה להיות בבית כבר ב-24:30, אני מקווה שלא אהיה מקורקעת על חצי שעה איחור.
אני שומעת קולות, קולות של גברים, אני מגבירה את קצב ההליכה שלי.
"היי, נערונת ! לאן את הולכת? " אני שומעת ומתעלמת , צחקוקים נשמעים.
"חבל ככה ללכת חמודה, בואי תישארי איתנו , מצחיק פה" נשמע קול אחר.
יד תופסת אותי ומסובבת, אני רואה שני גברים, אחד- שיער בלונדיני ארוך עניים חומות , שני – שיער חום עניים חומות גדולות ושזוף, הוא נראה יותר צעיר.
"נו, מה אתה אומר תומר ?" אמר הגבר עם השיער הבלונדיני הארוך.
"יפה מצאנו הפעם הא? " אמר הנער, שאני מניחה שקראו לו תומר, צחקוקים לא פסקו מלהישמע.
"תעזבו אותי ! משטרה!" צרחתי בקול כוחי.
הגבר סתם את פי ואמר:" די חמודה, לא צריך לצרוח, יהיה לנו חיים משוגעים יחד" .
"שרון די, לא ידעתי שאתה עושה דברים כאלה" צץ פתאום גבר צעיר עם שיער שחור כפחם ועניים ירוקות זורחות , הוא היה נאה .
"רועי! בא תצטרף לחגיגה" אמר תומר.
"אז ששתיתם" אמר רועי כשנעץ בי מבטים, זה לא היה נראה שהוא מתכוון לעזור לי.
"נו! אתה בא או לא?!" צעק שרון , ורועי פשוט הלך משם ולא נראה יותר.
"פחדן , אז מאיפה נתחיל?" אמר הנער תומר.
"תוריד לה כבר תחולצה ותשתוק" אמר שרון ללא רחמים בעניים
תגובות (2)
ממש אהבתי תמשיכי
המשךך