אלים רדומים, פרק 57: ניסים סיפר

ניסים הוא אוסטאופת שלמד בכוחות עצמו. במשך תקופה ארוכה הוא עבד בבנייה. ניסים הוא זקן חסון בעל שיבה, וגיזרתו נאה. גופו גמיש, כפות ידיו חזקות, רכות וגדולות מאוד. הרבה מהדברים שהוא מספר הם פרשנויות ידועות של התורה, אך כאן אני מביא חלק מהתבטאויותיו המקוריות והנדירות.
תמיד יש לעודד מחשבות על הרגשה טובה. למה? כל אדם נולד עם שני מלאכים. האחד אחראי על אושר והשני – על ענישה. כל דבר שמלאך אחד יומר – השני יחזק אותו, באומרו: ”אמן!“. כשאדם אומר דברים טובים, הרי הם קשורים לתחושת האושר, ואז המלאך הממונה על ענישה נאלץ לאשש את הדברים מכיוון שהמלאכים חייבים להימצא בהסכמה. מתקיים גם מצב הפוך: כשאדם שרוי בדכדוך, המלאך הממונה על תחושת האושר נאלץ לצדד באומללות ובחשיבה העגומה.
לפעילות המחשבה חמישה מדורים: קליטה (ניסים הראה לי פתק ירוק, ואמר: ”הנה אתה רואה צבע ירוק“), זיכרון (”אתה מזהה אתה הצבע בכל מקום שתראה אותו“), הבנה (”זה צבע ירוק“), ידע (ירוק – זה כך וכך…“), חוכמה (”מה שעומד מאחורי הידיעה“).
בלב נמצאים שלושה ערוצים: דרך ערוץ אחד אנרגיית החיים נכנסת ללב מצד ימין, דרך הערוץ השני אנרגיית החיים יוצאת מצידו השמאלי של הלב אל הגוף, וממלאת אותו. הערוץ השלישי מגיע אל הראש. הריאות, כמו מניפות, מקררות את הלב. הערוץ השלישי עובר דרך חלל הפה, ולכן בני אדם תלויים בדיבורם. צורת דיבורם קובעת מה יהיה מצבו של כח הלב כאשר הוא יגיע אל הראש.
”בצע עיסוי מחזק כאילו אתה מנפח צמיג באמצעות משאבה. משימתך היא להזרים דם למקום שנחלש. לכן, אם את יכול ללחוץ ללא חשש לגרימת נזק, לחץ ישירות ולעומק, ואז הרם את האצבע (או את כף היד) בעדינות כדי לאפשר לדם חדש למלא את האיזור החלש. כך יש לעסות שרירים“.