ההווה שלי
פתאום הזמן עובר מהר מדי, מביטה אחורה ואומרת \"זהו?\"
הכל שונה ממה שדמיינתי. חשבתי שכבר אדע מה אני רוצה, שכבר אהיה בחצי הדרך אל המטרה… ואתה אפילו לא כאן כדי להתלבט איתי, למרות שקראתי לך כל כך הרבה…
אני מנסה להתנער מהמחשבות הפסימיות ולומר לעצמי שאי אפשר לתכנן הכל! להסתכל על מה שיש, על מה שכן השגתי. זה בהחלט שונה ממה שדמיינתי ומהחיים שלפני, אבל זה הבחירות שלי (מנסה… לא אמרתי שזה עובד).
מיד כשאני מתעוררת בבוקר, המחשבות מתחילות … \"מה את עושה, ישנת הרבה מדי, את צריכה כבר למצוא עבודה אחרת, למדת את התואר הלא נכון, יש לך עבודות לעשות, את כבר בת 24…. איך זה קרה?\"
ואתם תגידו … כולה 24. תנשמי מתוקה.
אבל ככה הייתי תמיד, מאז שאני זוכרת את עצמי אלה הן המחשבות שהולכות איתי. בגלל זה גם ההחלטות לא תמיד איכותיות. זה יותר כמו \"תתחילי! תעשי ! ויהיה בסדר\". אבל אני לא מרגישה שהכל בסדר.
אבל אני נלחמת במחשבות האלה ואני מכריחה את עצמי לקום מהמיטה, להתלבש בבגדי הספורט ובנעליים החדשות שקניתי לא מזמן (בשביל המוטיבציה) שותה הרבה מים, שמה אוזניות ומנסה להתנתק מכל המחשבות המעיקות והמעכבות כשאני רצה על הים הכחול הגדול הזה, לרוב אני מצליחה.
תגובות (0)