החיים ברחוב (עניים חסרי בית) =( (פרק 3)
יצאתי מהכיתה והיתישבתי במיזדרון אכלתי את הפרוסה שאימי נתנה לי ונישמע צילצול להפסקה.
יצאתי לחצר והיתישבתי על הספסל.
ופתע ילדה אחת ניגשה אלי.
"הי דנה"
"הי"אמרתי
"יואו אני ממש לא יכולה לישמוע את כולם לועגים לך את ילדה ממש חמודה"
"תודה" אמרתי
"טוב עז מה עכשיו אני איתך בכל הקטע הזה"
"באמת?" שאלתי
"כן"
-צילצולל-
ניכנסתי לכיתה והיתישבתי.
"נו הפעם מצאת חברה שתדבר איתך בהפסקה? יענייה" אמרה ילדה
השפלתי מבט והדמעות חזרו הרגשתי כולכך מושפלת נימאס לי מהיחס הזה.
קמתי מהכיסא ויצאתי מהכיתה בעצבים.
היתישבתי במיזדרון ובכיתי
"הי דנה זוכרת אותי?" שאלה הילדה שניגשה אלי בהפסקה.
"כן " עניתי
"דנה אל תיבכי קומי ותחזרי לכיתה תראי לכולם שלא מזיז לך מה שהם אומרים ושהם לא פוגעים בה"
"תודה על התמיכה" אמרתי
"בבקשה"
"אמ.. מה שמך?" שאלתי?
"מה השם שלי? שמי ליאור" ענתה ליאור
"טוב אז ליאור את החברה החדשה שלי מ עכשיו" אמרתי וחיוך עלה על פני
"אני שמחה שאת אומרת את זה." אמרה ליאור
"תודה רבה אני הולכת לכיתה" אמרתי
"בבקשה" ענתה ליאור
ניגבתי את דמעותי ושתפתי פנים ניכנסתי לכיתה.
השיעור המשיך כרגיל הייה אז שיעור אנגלית כלומר שלושה שיעורי אנגלית ברצף.
הצילצול הגיעה והייה הזמן ללכת מבית הספר.
יצאתי מהכיתה ביזריזות .
תגובות (1)
תמשיכיי