יום שישי
התארגנתי בבוקר לבית ספר כ'רגיל אח שלי עצבני אלי, אימא שלי לא רוצה שאני יאחר לבית ספר. חיפשתי את הכובע שלי בכל מקום בכל פניה בבית אפילו על הגג. ספרתי עד עשר ואתם יודעים איפה מצאתי את הכובע על השולחן יופי איזה חיים נכון?!! לקחתי את הג'קט שמתי את הכובע ויצאתי מהבית….. רציתי כל כך לקחת את הסקייט אבל גם ככה אני הפדיחה של בית הספר אני צריכה יותר יותר פדיחות? אני עולה על האוטובוס ותנחשו דווקא איפה יש מקום רק?! רק ליד ג'וס (ילד מקובל אם עניים כחולות שיער בלונדיני)
"היי סופי שבאוי שבי אני לא נושך" אמר וחיוך ערמומי על פניו
"אני מעדיפה לעמוד חצי שעה מאשר לשבת לידך!" אמרתי והסתובבתי. חשבתי למה לי לעמוד חצי שעה גם ככה כואבות לי הרגלים אבל אני לא הולכת לשבת לידו!. פתאום התפנה מקום ישבתי מהר ליד החלון הסתכלתי מסביב הרגשתי שיש לי משהו על הרגל סיבבתי את הראש וזה היה לוק ( שומעים את זה look שיער חום עניים כחולות, החבר הכי טוב שלי)
"היי מה קורה?" אמרתי וחיבקתי אותו
"בסדר את יודעת שפספסת את התחנה של בית הספר!" אמר לוק וצחק בדיוק עצר האוטובוס וירדתי מהאוטובוס. הוצאתי את הטלפון מהתיק התקשרתי ללוק
"הלו?"אמרתי "לוק לאן אתה הולך למה אתה לא הולך לבית הספר אתה משאיר אותי אם הסנובים???" שאלתי וצעקתי עליו
" אני בסך הכול הולך לעשות בדיקת דם!" אמר לי ונאנחתי.
"שוב אני חייבת לזוז אני חייבת לרוץ לבית ספר או שאני יאחר!" ניתקתי את השיחה הוא אומר משהו אבל לא שמעתי, אני יתקשר עליו יותר מאוחר לא יקרה כלום רצתי לכיתה נכנסתי לשער בית הספר ואז עשיתי הליכה מהירה לכיתה….המורה הייתה מלפני רצתי מהר עקפתי אותה היא הסתכלה עלי במבט מפחיד הסתכלתי מסביב וכל הכיתה צוחקת עלי שוב….
"מה קרה אין על מי לצחוק צוחקים עלי?" שאלתי והסתכלתי לכל מקום לוק הסתכל עלי והשפיל את מבטו
"סופיה שבי וכולם להספיק לצחוק!" המורה אמרה ואני עמדתי עדיין עכשיו תבינו למה.. כל הכיתה הייתה בשקט
"המורה אפשר בבקשה להחליף מקום עם שיר?" שאלתי
"כן בטח שיר תעברי למקום של סופי!" שיר קמה מהמקום אני התיישבתי לה במקום היא לא התיישבה במקום שלי היא עמדה ונעצה מבטים בתקרה ובכיסא שוב ושוב ושוב היא לקחה מחברת מאיזה ילדה וזרקה אותו על הכיסא. התקרה נפלה והכיסא נשבר
"ואתם הייתם מצפים שנאי ישב על זה?" אמרתי וחייכתי "תודה תודה רבה לכם!" חייכתי חיוך מושלם על פני ולא מסתירה שום עצב
"לא אף אחד לא אמר לי על זה כלום?" צעקה שיר וכל הכיתה היו המומים. המנהלת נכנסה לכיתה…
תגובות (0)