מי שאני, אני לא
הם חושבים שאני גבר, אבל אני מנסה להסביר להם שאני לא ממש כזה.
אומנם יש לי שיער קצר, שפם, זקן, קול גברי, אני מודע לזה שגם אין לי ציצים וגם יש קצת שיערות חזה, אבל זה לא סותר את זה שאני לא גבר.
כן אני נולדתי גבר עם איברים גבריים, אז? זה אומר שזה מה שאני? למה? מי קבע את זה, אני לא מרגיש ככב
ה, וזה בסדר גמור לפי דעתי. אנשים לא כל כך יודעים איך להגיב למצב ככה, חלקם משתנקים, האחרים צוחקים, יש כאלה שאומרים שזה ממש מגעיל ומתרחקים, ויש גאלה מנסים להבין.
שהם שואלים כולם, גם האלה שהם נגעלים, אני מסביר להם שאומנם נולדתי גבר, בל זה לא מה שאני מרגיש שהייתי אמור להוולד.
"אני חושב שהייתי צריך להוולד אישה" זו התשובה שלי, בשבי להרגיש אישה מידי עם, כדי להתחבר למי שאני באמת, אני שם פאה, נעליי עקב, שימלה, עושה קצת ציצי, ומתאפר. ואז, רק אז אני מרגיש שאני מי שאני אמור להיות.
למה אנשים לא מבינים אותי?
מה זה מוזר להיות משהו שהוא לא אתה? מה… זה כמו…. ש…. טוב אני לאממש יודע להסביר כמו מה זה. אבל שאני נראה כמו אישה, מרגיש כמו אישה, זה נותן לי הרגשה של בטחון ושלמות פיזית, ריגשית, ומינית, אני מסתכל קצת אחרת על החיים, הכל נראה שונה אבל אותו דבר.
אתה רק בן 18, נשאר לך עוד הרבה לחיות, למה דווקה עכשייו?לאן אתה ממהר?” זה מה שאנשים נוהגים לשאול אותי שוב ושוב כאילו הם חושבים שאני מפגר ואני לא יודע מה אני מרגיש. כמה פעמים אצטרך לחזור על אותו משפט שוב ושוב, שזה לא אני מחליט אלא הגוף שלי הוא זה שקבע,שמה שהייתי צריך להיות זה אישה, והוא רק התבלל אבל לא נורא, אפשר לסדר את זה.
אני החלטתי שאני נגש לעשות ניתוח להיות מי שאני, חסכתי מספיק כסף כדי להראות איך שתמיד רציתי להראות. מה שנשאר עכשיו זה לחכות.
נגשתי לרפוא ועברתי תהליכים ארוכים, תכנונים, הכנה נפשית שלי ושל ההורים, המשפחה החברים. הכניסה לניתוח, כבן, והיציאה כבת, שונה לחלוטין ממה שהייתי, נותנת לי הרגשה של שלמות, עכשיו אני יכול להגיד שאני מרגדישה שלמה עם עצמי סוף סוף.
זרקתי את כל הבגדים של הבן, וקניתי בגדי נשים, אני טרנסג'נדרית ואני גאה במי שאני, אני אישה, לא נקבה, רק אישה, בכל זאת.
לפעמים יוצא לי להסתכל במראה, ולשאול את עצמי אם כל זה זה בעצם היתה טעות, אבל אז אני מסתכל בתמונה מהגן בא לבשתי פעם ראשונה שמלה, וההרגשה משתנה.
אני מאושר עכשיו.
גם אם פגעו בי הרבה בדרך, וגם אם אני כבר לא חייה.
מתתי איך שאני, שנלחמתי במצעדים על הזכויות שלי, וזה עושה אותי מאושרת יותר מתמיד.
תגובות (0)