נמאס לי
נמאס לי ששואלים אותי אם יש לי חבר, ואני עונה שאין.
נמאס לי להיכשל במתמטיקה, כל פעם להתחיל את השנה ב3 יחידות ולהתפלל לאלוהים שאני אצליח לעלות מתישהו בהמשך.
נמאס לי להסתיר את הסוד הזה, שאף פעם לא באמתבאמת התנשקתי עם מישהו.
נמאס לי שכל המשפחה (בערך) רומזת לי שזה מוזר שאני כבר עוד מעט בת 16 ועוד לא היה לי חבר.
נמאס לי שאני לא באמת מצליחה ליהנות מהחיים שלי, ליהנות מהגיל הזה כמו שאני רוצה ליהנות.
נמאס לי כל פעם שאני חושבת שמישהו רוצה אותי, ושבאמת יצא מזה משהו, וזה בכלל לא נכון כי לא יוצא מזה כלום.
נמאס לי מהמחשבה הזאת של "אולי שנה הבאה אני עוד פעם יעבור בית ספר? "
נמאס לי מזה שאני לא מצליחה לנצל את החיים שלי, ולא נהנית מהם כמו שאני אמורה ליהנות.
נמאס לי שהחיים שלי לא מסתדרים כמו שאני רוצה.
פשוט נמאס מהכל.
תגובות (3)
גם לי נמאס, לא מהדברים האלה אבל ממש נמאס לי אז אני לא יכולה לעזור לך, אני בעצמי צריכה עזרה..
אני מזדהה איתך אבל אני ישפר לך את המצב רוח ויגיד לך שזה שאת בת 16 ואין לך חבר זה מעולה לדעתי! את מחכה ושמורה למישהו שבאמת יאהב אותך ותקבלי ממנו את היחס הכי טוב בעולם! לא משנה מה כולם אומרים , גם בקשר לנשיקה, תסתכלי על חצי הכוס המלאה! :)
וגם אני מרגישה ככה המון פעמיים …
אין לי שמץ של מושג איך לעודד אותך, כי אני בעצמי נותנת למחשבות כאלו כל פעם להשתלט עלי ומוותרת על הניסיון להיות אופטימית, אז אני אנסה להפוך לאדם שמח ואופטימי שמסוגל לראות את הטוב בכל דבר לכמה רגעים למען התגובה הזו.
אוקיי, את פשוט מתרכזת בבעיות שלך כל הזמן.
את מתרכזת במחשבות עליהן, וזה מוביל לעוד ועוד בעיות, ובסוף זה יכניס אותך לדיכאון.
במקום לחשוב שאת לא נהנית מהחיים, צאי עם חברות שלך (כי אני בטוחה שיש לך כאלה)
במקום לחשוב על זה שאין לך עדיין חבר תהני מהעובדה שאת רווקה ויכולה לעשות כל מה שיתחשק לך (כי אחרי הכל, מי צריכה חבר בימינו?)
תתעלמי מהרמיזות של המשפחה שלך. תעשי מה שעושה לך טוב. אם הם רוצים שיהיה לך חבר, שילכו להזדיין. אלה החיים שלך ואת תחליטי מתי יהיה לך חבר.
איי, אופטימיות מכאיבה לי בלב.
אני פשוט אלך לי ואקווה שהצלחתי לעזור לך בדרכי המטומטמת.
הידד! הערכה עצמית!
ביי.