מלכודות עצמיות

בוקר טוב אליהו ענבים,
שלוש שנים שמונה עשר מפגשים
עד שלקח לך להבין
שהכל מתחיל בך ונגמר
בתחושות המחסור שלך .

את מרגישה רק חסך,
בור ללא תחתית
של חוסר סיפוק תמידי.
בוז וזלזול בכל שקיים,
לעצמך, למי שאת
ומה שאת מציגה לעולם.

עשרת הדיברות נחקקו
בדם,
יזע ודמעות .
בלוחות הברית חרוטות,
אותיות מספרות
את טבעו האמיתי של האדם,
עוד מיצר נעוריו לא ידע להבחין
בין טוב לטוב .
התיקון אל שליחותו נשלח.

זוכרת את יצאת מצריים
ומעמד הר סיני
כאילו היה זה אתמול
איך מעבדות לחירות הוציאנו
ביד חזקה ובזרוע נטויה
הושיענו .

ישתבח שמו לעד
הקדוש ברוך הוא
מסוגל להכל
ויודע ודאי טוב יותר מכל אדם שישנו.
האדם יהיר ולא נברא מושלם,
יש לו הרבה עבודה בעולם,
יש לו תכלית גשמית ורוחנית
מהות ומטרה, לגלות בו ענוה .

ישנה עבורו תוכנית להגשימה,
גם אם האדם אינו יודע אותה
ונשגב מבינתו המטושטשת
כי בגולם וחומר איבד את עצמו
ואת נשמתו המוארת.
ועל כן הוחלט שקודם נעשה,
רק אחר כך נשמע .

טוב לשאול שאלות.
ספקות הן "מותרות"
מול עובדות המספרות
החקוקות בסלע
מוסכמות שבורות,
עשרת הדיברות.
האדם וטבעו
המתקשה לעמוד בפיתוי עצמו
לומר לא,
נכנע לכל אשר חפץ ליבו .
לכל אשר חומדת וחושקת עינו,
בזה שאיננו שלו .
דווקא בגלל שאמרו לו,
לא .

במקום להודות על מה שכן
ולא ליפול אל בור האין .
ולחשוב שטוב יותר לשכן .

החיים הם מתנה,
כל יום ביומו
מהסוף להתחלה,
כל רגע כל דקה
היא הזדמנות חדשה
לשנות את ההשקפה.

תמיד יהיו הסחות,
לפעמים גם נפילות.
זה קשה לתמרן
בין המלכודות העצמיות
ולהשתחרר מהאשליות.
כשעדיין חושב כי חכם אתה על אבותיך
וטרם נכנעת וכרעת בפני בוראך.
באמונה שבחסד וברחמים
זכית לראות,
להכיר ולהודות על השפע,
על כל הטוב
ועל העוד יותר טוב.