אפלה בהירה פרק 1: סיכת שיער.

קול פתיחת דלת נשמע, סוף סוף המכשפה הזאת יצאה. נדחקתי לקיר כדי שלא תראה אותי, אוף כמה בושם היא שמה. הסתכלתי לכול הכיוונים כדי לבדוק שאף אחד לא רואה, ניגשתי לדלת, לעזאזל! הזקנה הזאת נעלה אותה. "מה אתה עושה" שמעתי מישהו שואל נבהלתי כי חשבתי שזאת הייתה המנהלת למזלי זו הייתה רק לונה. "לא משהו שאמור לעניין אותך" אמרתי בקול תקיף שנראה לי שהבהיל אותה קצת. "טוב" היא אמרה והתכוונה ללכת. פתאום נזכרתי בדלת "רגע חכי שנייה" היא הסתובבה בחזרה "יש לך אולי סיכת שיער?" שאלתי אותה. היא הוציאה משיערה הבלונדיני סיכה דקה וארוכה בצבע שחור. "תודה" אמרתי לה אך היא כבר הלכה ולא שמעה אותי. אחרי כמה דקות הצלחתי לפתוח את הדלת. נכנסתי לחדר המנהלת, הוא היה מרוהט ולבן הייתה בו תחושה של חדר מתים. חיפשתי משהו שווה ערך בשביל שאוכל למשכן ולהריווח כסף, קולות צעדים נשמעו, לא יכול להיות שהמכשפה הזאת כבר חזרה. שמעתי את קול סיבוב המפתח, נדחקתי לאחד הארונות. הדלת נפתחה פתחתי חריץ זעיר כדי שאוכל לראות. הזקנה לא הייתה שם לבד לידה עמד גבר כבן ארבעים עם שיער מאפיר לבוש במדי משטרה. לא יכולתי לראות את פניו כי הוא עמד עם הגב אליי. "זה כבר נמשך כבר כמה שנים, אבל בזמן האחרון זה החל להחמיר" הבנתי למה היא מתכוונת. "אנחנו נעשה כול מה שביכולתנו לעשות בשביל לתפוס את הגנב" המנהלת הינהנה בראשה. ולוותה אותו החוצה. קול צעדיו נפסק "יכול להיות שהגנב הוא בעצם גנבת" פתחתי פתח טיפה יותר גדול וראיתי בידו את סיכת השיער של לונה "יכול להיות"היא השיבה לו.