הלוחמים והסוד הכמוס, פרק חמישי.

קייט הסתובבה וראתה שריק כבר לא שם…

פרק חמישי:
היא הלכה לכיתה ושם ראתה את דוד יגאל ואדם.
"הי, בנים, בואו לפה רגע" קראה להם רגע לצד.
"מה?" שאלו הם.
"תקשיבו, אל תישאלו אותי למה אבל אתם חייבים להיות היום בשלוש ליד הכניסה ליער השקט." אמרה קייט.
"מה? למה?" שאל דוד.
"אל תישאלו אותי, פשוט תהיו היום בשלוש ליד היער השקט, טוב?" שאלה קייט.
"בסדר" ענתה השלישייה והלכה לכיתה. בסוף היום קייט ישר הלכה לבית, היא לקחה תיק בינוני והתחילה לארגן אותו, היא שמה אוכל ושתייה ואת הטלפון שלה. פתאום היא שמעה דפיקה בדלת.
"כן!" צעקה קייט.
אימה נכנסה לחדרה.
"למה את מארגנת את התיק?" שאלה אותה.
"כי אני צריכה להיפגש עם חברים ליד היער השקט." ענתה קייט.
"אני שמעתי שזה היער הכי מסוכן מכול היערות בארץ."
"אמא, יש לי עוד סיבה לכך אך אני מצטערת, אני לא יכולה להגיד לך." ענתה קייט, לקחה את התיק המלא שלה וירדה למטה. היא יצאה מביתה וישבה על אוטובוס. לאחר כ-6 תחנות היא ירדה ועוד רבע שעה הלכה ברגל ואז סוף סוף הגיע ליער. שם ראתה את ריק יושב על האדמה ונישען על אבן גדולה. היא הסתכלה סביבו ולא ראתה שום תיק.
"הי, ריק" אמרה קייט והתקרבה אליו
"את מוכנה? איפה השאר? הצלחת לשכנע אותם?" שאל.
"ניראה לי שכן. אני מקווה שהם יבוא. ו… למה אין לך תיק?"
"אני לא צריך תיק. בעוד כרבע שעה אנחנו כבר נוכל להגיע לעולם וברור שבו יש הרבה אוכל וכל מה שצריך. אבל זה תלוי מתי השאר יבואו." אמר ריק.
"קייט! ריק!" נישמע צעקה מרחוק. זה היה דוד עם יגאל ואדם.
"ואתה חשבתה שהם לא יבואו" ציחקקה קייט.
כאשר השלישייה הייתה כבר ליד האבן הגדולה ריק קם ואמר:"לכו אחרי"
"אז.. קייט, את אמרת שאת תגידי לנו לאן אנחנו הולכים.
"כן, אז…"
"חכי!" קטע אותה ריק. "אני יספר."
"טוב, תספר אתה." ענתה לו.
"אתם אוהבים מקומות חדשים?" שאל ריק.
"אני מאוד אוהב לטייל במקומות חדשים!" ענה יגאל.
"יופי, אז, אולי זה ישמע לכם ממש טיפשי אבל… יש עולם אחר, עולם שני. כל בני האדם חושבים שהעולם שלהם זה העולם היחיד והמיוחד במינו. אבל לצערם, יש עולם נוסף." אמר ריק.
"כן… בטח, רק אני יאמין לשטויות האלה!" אמר יגאל
" רגע.. וגרים שם אנשים רגילים? כמונו?" שאל אדם.
"לא, גרים שם לוחמים, לוחמים חזקים וחלשים, לוחמים שמטרתם להגן על כדור הארץ." ענה ריק.
"נו באמת! ואני סתם הלכתי לפה שעה בשביל לשמוע שטויות כאלה?!" התעצבן יגאל.
"אבל אתה אמרתה שאתה אוהב לטייל במקומות חדשים" ענה ריק.
"כן, אבל לא בעולמות חדשים!"
"טוב, אבל בבקשה, תבואו איתי" התחנן ריק.
"נו טוב! ניראה לאן תוביל אותנו, פתאום אנחנו נגלה שהיום אחד באפריל ואתה סתם שיקרתה לנו…"
"בסוף, אתה תראה בעצמיך שאני דובר אמת." אמר ריק והתחיל ללכת.
ככה הם הלכו, חמש דקות, עשר דקות, חמש-עשרה דקות וכך הם הגיעו לחצי שעה.
"ריק?" שאלה קייט.
"מה?"
"אנחנו כבר הולכים חצי שעה, אתה אמרתה שזה ייקח לנו רבע שעה מקסימום." אמרה קייט.
"כן, משהו פה לא בסדר." ענה ריק. הוא עצם את עיניו, הוציא סכין קטנה מכיסו שבמכנס, התרכז ו…

~ההמשך יבוא~