לעמוד למול הגורל-פרק12-מייק-

מייק התרכז בדבר אחד מאז תחילת המסע. להציל את אנאל, זאת אומרת, לצאת עם אנאל. הוא התכוון להציע לה את זה אבל כל מה שיצא לו היו שורה חסרת משמעות של פלרטוטים, גם שהוא ניסה לדבר או להתחיל איתה היא התעלמה ממנו לגמרי. טוב…הוא לומד בכיתת מחוננים, נראה די טוב. והוא מצחיק, אולי על פי דעתו אבל-הוא ממש לא משתווה לאנאל. מישהי שיכולה לשלוט באנשים וגם להראות טוב, זה שיא השנה!
היא ישבה לידו במשך הנסיעה ועדיין התעלמה ממנו, אולי היא רק מנסה למשוך צומת-לב?
והיא בהחלט משכה את צמות-הלב של מייק. העיניים התכולות שלה שוטטו בינו לבינה מדי פעם. זה שימח אותו, ואולי אפילו ריגש אותו. בעיקר אחרי שהיא הפילה אותו על התחת ביום הראשון שבו פגשה אותו, היא נראתה לוהטת בכל הרגע הזה.
הוא נשען על החלון וצפה בנוף משתנה. ממדבר לעצים ורחובות שוקקי חיים.
מדי פעם הם חלפו על כמה אתרים שבהם ביקר עם אבא שלו פעם. ומאז שהוריו התגרשו, זה הפסיק לקרות. אביו התחתן עם מישהי בשם ג'ני. שחושבת שמייק הוא זבל.
הוא נזכר בעצמו משחק על החוף, גולש על הגלים ואוכל ארוחת מלכים במסעדות שעל המזח.
אלו היו הימים הטובים ביותר בחייו.
"מייק." אנאל העירה אותו ממחשבותיו.
הם עצרו מול החוף, על הרציף.
"נישן הלילה כאן." אמר קונואה. הוא שלף מתא המטען שקי שינה. מייק תהה עם הספר של קונואה אמר לו לקחת שקי שינה.
הם ירדו לחוף, הוא היה מלא ועמוס. כמה נשים בבגדי ים חלפו על פניהם. זוג ילדים שחקו בכדור.
"איפה אתה מצפה שנישן?" שאלה אליסיה. "כאן." קונואה הצביע על תלוליות חול הרחק מהאזור ההומה.
מייק הניח את שק השינה שלו בתוך נקיק סלע קטן לצד התלולית שלו ופנה לכיוון הים.
כל השאר כבר היו מוכנים עם בגדי ים שקונואה הביא. מייק היה משוכנע שבידי האוטו הקסום שלהם ליצור כל דבר שרק ירצו. אולי הוא יכול לבקש כסף או…
אבל כל השאר כבר נכנסו לים והתיזו מים אחד על השני.
אנאל לבשה בגד-ים בצבעי הקשת והייתה עסוקה בלהתיז מים על ניקיטה שגונן על עצמו בידיו.
למייק זה הספיק, הוא נכנס. עם בגד הים הכחול שהמכונית העניקה לו הוא לא הרגיש יותר גברי ממה שהוא, טוב…הוא לא כל כך גברי.
צ'נדלר ונינה פטפטו על החוף. אליסיה השתזפה לצידן וקונואה העביר את הזמן בשחייה.
והנה, אנאל, המטרה שלו. הוא שחה לעברה באיטיות.
"מייק, רוצה להצטרף?" שאלה. מייק הנהן. ניקיטה התיז עליו זרם מים ענק. "למה זה היה טוב?" שאל מייק.
"זה המשחק…" השיב ניקיטה. מייק שיער שפניו מסמיקות.
הוא התיז מים על אנאל שהפנתה את פניה. "קונואה, בוא לכאן!" אמרה אנאל. קונואה שינה את כיוון השחייה שלו.
אנאל לחשה לו משהו והוא נגע במים באצבעו. גל ענק שטף את מייק.
היא לחשה עוד משהו וקונואה שחה משם.
"זה היה מגניב לחלוטין!" הכריז מייק. אנאל פרצה בצחוק. "ראית את השיער שלך?"
מייק העביר יד בשערו. הוא הרגיש בסדר גמור. "מה קרה?"
"תצלול." אמרה אנאל. מייק לא התנגד בגלל הקסם שבדבריה. הוא צלל וחזר למעלה.
"את יכולה לא להשתלט עלי כל המן, אישה?!"
אנאל צחקקה יחד עם ניקיטה. "אני אעשה כל מה שארצה."
או-קי. זה הטריף את מייק בצורה חיובית.

מייק פרס את שק השינה שלו. המכונית חנתה לצידם. היא הקלה על מייק. היה לו נוח יותר לשכב לצד משהו מוכר.
הוא שלח מבט לכוכבים שזהרו בניצוצות כסופים וזהובים.
צ'נדלר, ניקיטה ואליסיה כבר נרדמו. הוא וקונואה נשארו ערים. אנאל שוטטה על החוף.
"נצא מחר עם שחר-" מלמל קונואה. אולי הוא לא היה בדיוק ער…
אנאל שוטטה בקרבת מקום. היא החזיקה משהו ואז שיחררה אותו לחופשי. הוא עופף אל השמיים. ציפור, שיער מייק.
רוח חמה העיפה על שערותיה המטופחות של אליסיה על פניו. הוא הסיט אותן והתהפך.
מייק לא בדיוק היה רגיל לצאת מהבית מאז הגירושין של הוריו.
ג'ני כפתה עליו להישאר בבית כל הזמן.
אליסיה קמה וסרקה את הסביבה, היא פתחה את הטלפון הנייד שלה והקישה מספר מילים. מייק הציץ וחזר לשכב. הוא זכר את המילים.
אני מתגעגעת, שון.
מי זה שון? החבר שלה. אבא שלה. עכשיו מייק נזכר, היא דיברה עליו יחד עם צ'נדלר. זה היה אחיה התאום. הוא לומד באיזו פנימייה לעשירים סנובים. אולי אליסיה הייתה צרכה ללכת לשם.

מייק התעורר כשרק ניקיטה ונינה שוכבים לצידו. נינה ישנה עם הפנים על החול. השער הג'ינג'י שלה נטף מים.
הוא קם וצעד לאורך החוף, כל השאר ישבו עליו והביטו בים. החוף נעשה שוב עמוס.
"אולי כדאי שנלך, הלו?" הוא נופף בידו מול פרצופיהם. הם לא הגיבו. קונואה התנער. "כן-כן, בטח…"