לעמוד למול הגורל-פרק19-אנאל חלק א

אנאל ראתה משהו מולה ומול מייק. זה היה מחסן!
אולי שם נמצא הצמח, ואו סוף כל סוף היא תעזוב את האי הזה. או שלא? והמקום מסוכן.
היא פתחה את דלתו החורק וירדה בגרם המדרגות הלוליני בכניסה, אחריה ירד מייק. הוא ניסה לעצור אותה. אבל היא ממש רצתה לעוף מהאי הזה חזרה למלון.
המקום היה חשוך, מעט אור בצבץ מהתקרה.
הוא לא בדיוק שימח את אנאל.
היא שמעה קול מסוים. צליל של…
"מים!" מייק צרח. ליטרים על ליטרים נורו לעברם והטיחו אותם בקיר שממול.
אנאל התרפקה על הרצפה. "תיזהרי!" עוד מים נורו לעברה. הם הגיעו עד לצוואר שלה.
היא שלחה מבט לדלת אבל היא ננעלה בגוש אדמה שצץ משום מקום.
מה לעשות, מה לעשות?! זה היה הצעד הראשון של אנאל.
היא משכה את מייק בשולי חולצתו וצללה. נקודת אור בצבצה בתחתית החדר.
"יש שם מעבר, צריך להרוס אותו ולצאת מכאן!" היא הצליחה לצעוק אל מייק. הוא צלל והיא אחריו.
אנאל לא ראתה כל כך טוב אז היא ניסתה להעזר בחוש המישוש מתחת למים העכורים ולהוציא אבנים מהפתח. עוד אחת ו…
כל המים נשפכו הישר אל חדר אחר. זורח וצבוע בזהב.
עם המים נשפכו גם הם.

אנאל נרטבה מכף רגל ועד ראש. היא רעדה ונקשה בשיניה. מייק חיבק אותה. זה גרם לה לרצות לבכות.
ואז, הוא עשה משהו אפילו יותר מרגש. הוא נישק אותה.
היה נדמה לה שהכל נעלם מסביב והיא… היא הרגישה נפלא עם זה.
היא התנתקה ממנו וסטרה לו בחוזקה. "למה עשית את זה?" שאל מייק
אנאל הזעיפה פנים ונישקה אותו בחזרה.
מייק ליטף לה את הלחי בעדינות. "הנה זה!"
על שולחן יחד במרכז החדר הוצב שתיל קטן ולצידו שני צמחים מאותו הזן.
אנאל לקחה את הצמח שבמרכז. "אני חושבת שהשאר הם הצמחים המשגרים." אמרה.
מייק לעס אחד מהעלים ואמר: "צ'נדלר וניקיטה!" הוא הספיק להדביק לאנאל עוד נשיקה על המצח ונעלם.
היא לפתה את אחד הצמחים ואמרה את המשפט.