לעמוד למול הגורל-פרק7-נינה-

לנינה ממש התחשק להקיא כשאליסיה נהגה, אולי המהירות שלהם הייתה 180 קמ\"ש?
המכונית אמורה להיות קסומה, לא?
היא הקפידה לחייך כדי לא להראות כאילו היא עומדת להקיא בכל רגע. אבל היה די ברור שהחיוך שלה מזויף,
כשהיא מחייכת חיוך אמיתי הגומות שלה נראות לעין.
מייק שישב מאחוריה פלט קולות משונים.
המכונית הייתה לא אחרת מאשר פרארי שחורה עם שישה מושבים, בכל אחד יש שני מושבים.
נינה ישבה לצד ניקיטה שגודלו היה לו פחות משל ילד בן שבע. בין ניקיטה לנינה נדחקה צ\'נדלר מכיוון שלא היה יותר מקום בשאר המכונית.
אנאל נאלצה לשבת ליד מייק שכל הזמן ניסה להתחיל איתה בצורות משונות למדי. נינה ידעה את זה. היא די טובה בלזהות דברים כאלו. אבל נראה שאנאל לא בדיוק… גילתה את זה.
\"נגיע בעוד יומיים, נעצור בתחנת ההתרעננות הכי קרובה שנראה, בסדר?\" שאל קונואה. היה די ברור לנינה שהוא המנהיג.
\"בטח-הנה אחת!\" פלטה אליסיה. אבל כלום לא היה מולם. היא ממש התעקשה לעצור.
\"על פי הספר שלי תחנת ההתרעננות הקרובה ביותר היא במרחק כמה קילומטרים מכאן.\"
\"הספר שלך הוא גם G.P.S?\" שאל מייק. \"לא בדיוק-\" השיב קונואה.
\"מגניב!\"
נינה נרדמה בקילומטר הבא. היא החלה לחלום.
\"נינה.\" אמר קול עדין. נינה הסתובבה. היא לא ראתה שום דבר מלבד ערפל.
\"מי…?\"
\"אני לאנה.\" אמר שוב הוקל. הערפל נעלם והתקדמה לעבר נינה אישה גבוהה עם שיער חום מתוח לקוקו ועיניים שחורות משחור.
\"עליך לפגוש אותי בטקסס, תמצאי את הכי חזק שם, הוא ינחה אותך.\" אמרה לאנה.
\"אני לא מבינה.\"
כנראה שלהיות נבחר כרוך גם בחזיונות.
\"נינה, אני השומרת שלך, את נבחרת מיוחדת, יש לך כישוריים שלא יאומנו,\" אמרה לאנה. היא הושיטה את ידה לפנים וערפל התגבש עליה. הוא התפוגג ובידה נח פגיון שחור, בדיוק כמו עיניה של לאנה.
נינה נטלה מידה את הפגיון והציצה בו, לראות שהוא לא מסוכן יותר ממה שאמור להיות.
\"יש בכוחו להביס מפלצות ושדים בנגיעה אחת, השתמשי בו בחוכמה, נינה.\"

\"נינה?\" היא התעוררה למשמע קולו של ניקיטה.
\"אני חיה-\" מלמלה. \"הגענו.\"
תחנת ההתרעננות לא הייתה יותר ממרכולית קטנה.
נינה הושיטה יד לתיק הגב שלה, לצידו נח הפגיון מהחלום. נינה מיהרה להכניסו לתיק ולצאת.
המוכרת הייתה בחורה שמנמנה עם שיער ורוד-צבוע ונזם באף כמו של נינה.
\"קחו כל מה שתרצו, אני אשלם, יש לי…אלף וחמש מאות דולר.\" אמר קונואה.
לנינה כמעט ירדה הלסת לרצפה. \"אבל, זה הרבה מאוד כסף!\"
\"כן, לאקסוניה לא חסרים דולרים.\"
נינה נטלה מהמדפים בקבוק של משקה שוקו ומאפינס שוקולד-צ\'יפ.
היא ניגשה למוכרת שסרקה את תגית המחיר. \"ארבעה דולרים.\" ענתה.
קונואה רץ לקופה ושילם על נינה.
הם יצאו מהחנות אחרי שאליסיה ניגשה בדחיפות לשירותים .
מייק שתה את מיץ התפוזים שלו בלגימה די רועשת ופנה להביט בחלון בדיוק כמו נינה. הפעם צ\'נדלר נהגה.
מה ששיפר את מצב רוחה של נינה.
אומנם צ\'נדלר נהגה מצוין אבל היא כל הזמן החטיפה מבטים לאחור ולצדדים, כאילו חששה שמישהו או משהו עוקב אחריהם.
אבל בכביש רחב הידיים נסעו רק חבורות אופנוענים. ואוטובוס תיירים.
\"תקשיבו!\" פקד קונואה. \"מה קרה?\" שאלה אליסיה. \"עוקבים אחרינו.\" לחש קונואה.
לפתע חבורת האופנוענים החלה לנסוע לעברם ולהתנגש במכונית.
\"אלו השליחים של נוטריון!\" צעקה צ\'נדלר. ניקיטה עשה פרצוף, כאילו לא ידע למה צ\'נדלר אמרה את זה.
\"הם הגיעו לכאן! אם לא נעצור אותם עכשיו הם יגלו שאנחנו בדרך לטקסס.\" אמר ניקיטה.
\"הם יודעים שאנחנו בדרך לטקסס.\" רטנה אליסיה, \" למה הם עוקבים אחרינו?\"
\"בגלל, שאנחנו בדרך לטקסס?\" שאל מייק.
\"כן, אידיוט!\"
צ\'נדלר התחילה להחוויר עם כל מילה. משהו הציק לה.
\"שקט!\" פקדה אנאל. כולם השתתקו. \"מי זה נוטריון?\"
\"זה אחד האויבים של אקסוניה,\" אמרה צ\'נדלר, \"מכשף רב עוצמה.\"