משחקי הרעב מציאות אחרת פרק 3

פרק 3 :
השעות עוברות במהירות ולפני שאנחנו שמות לב השעה כבר עשר בלילה. "טוב את חייבת ללכת לישון, שלא תקומי לי מחר עם שקיות בעיניים." אומרת אנג'ל. היא יוצאת מהחדר ואני הולכת לישון. אני קמה לקול הצעקות החדות של אנג'ל. "קטניס! היימיטץ! אפי! כולם תקימו את התחת העצלן שלכם מהמיטה! יאללה!" אני והיימיטץ מתייצבים תוך שתי שניות בסלון כמו שני חיילים מצדיעים. אנג'ל מחייכת חיוך מרוצה, ואז צועקת "אפי אם תוך חמש שניות את לא מתייצבת בסלון אני באה לגרור אותך!" תוך שלוש שניות אפי מתייצבת גם היא בסלון כשהפאה הזהובה של נוטה לצד, והפיהוק שלה כל כך גדול שהוא כמעט בולע את כולנו. "טוב, כפי שכולנו יודעים היום הראיון של קטניס עם סיזר פליקרמן."
"נכון." אומרת אפי.
"אבל הסדר של הראיונות לא הולך להיות רגיל, זה גמול רבעוני, ואת המיועדים כולם מכירים." אומרת אנג'ל. "קטניס את אולי לא יודעת, אבל לא רק את פיטה אני עיצבתי. עיצבתי גם את כל המיועדים. אז אחרי שיראו את כל המיועדים, אני אצטרך לעלות לבמה ולהתראיין עם סיזר."
הופתעתי חשבתי שהיא עצבה רק את פיטה, – טעיתי היא כן אבא שלה – אני חושבת לעצמי.
"קטניס צוות ההכנה שלך מחכה לך, הוא כבר ממש מתגעגע!" היא אומרת מחייכת. אני מחייכת, -צוות ההכנה שלי, הדברנים הגולים והתמימים שמשום סיבה אי אפשר לכעוס עליהם – אני חושבת.
"רגע, אבל לפני שאנחנו מתפזרים. קוטעת אנג'ל את החיוך של אפי והיימיטץ' שהראה שהם מתים לחזור לישון. "אפי, יש לי בקשה אחת ממך…"
"כן…" הסתקרנה אפי.
"אני חושבת שאת ממש יפה…." אומרת אנג'ל ואפי מחייכת חיוך מרוצה. :הפאה והאיפור רק הורסים לך את היופי."
"רגע את מתכוונת שאני אוריד את הפאה והאיפור?!" נדהמת אפי.
"אני בטוחה שתראי הרבה יותר יפה בלעדיהם." אומרת לה אנג'ל.
אני והיימיטץ' מתפזרים כל אחד לדרכו. כשאני מגיעה לצוות ההכנה שלי, אני רואה שהחיוך התמים שלהם נעלם, ובמקומו נמצאת הבעה אטומה ועצובה. הם מחייכים קצת למראה פניי. אני לא טורחת לשאול מה קרה כי זה ברור – סינה -. הפנים העצובות שלהם וחדירות בי חמלה ורחמים עליהם, – איך צוות ההכנה השמח שלי הפך לצוות הכנה אטום. זה לא נתפס! איך סנואו היה יכול לעשות דבר כזה? – אני חושבת לעצמי ומיד מתכנת את מחשבותיי. – על מה אני חושבת?! ברור שהוא היה יכול לעשות את זה! כמו שאיכשהו לב הטציה שלו מצליח בכל שנה מחדש להרוג עשרים ושלושה ילדים חפים מפשע ולהלל את השורד, בזמן שעשרים ושלוש משפחות ויותר מתאבלות. – "איך הוא עשה את זה?!" בוכה אוקבטיה, "להרוג איש כזה מדהים…" גם וניה ופליויוס מצטרפים לאוקבטיה, בזמן שהם מכינים אותי. אני סובלת יותר מתמיד, הכאב הפיזי שלי, הכאב הנפשי שלהם והכאב הנפשי שלי. כשהם מסיימים הם שולחים אותי לאנג'ל, לא יודעת למה לצפות. אני נכנסת לחדר ונדהמת, ליד אנג'ל עומדת אישה עם שיער בלונדיני חלק וארוך מאוד, היא גבוהה ומרשימה והשכבה הקטנה מאוד של איפור שעיטרה את פניה והדגישו את עינייה הירוקות. זו הייתה אפי.