ערפל לבן וערפל שחור-לי-פרק9

חוות הדרקונים של ארל לא הייתה יותר מבית כפרי צנוע ומאחוריו אורווה בגובה של פסל החירות עומדת על הכתפיים של עצמה שלוש פעמים. כנראה ששם מוחזקים הדרקונים.
לי, ניקה מעצמו ענפים יבשים ובוץ, הוא קיווה שזה בוץ.
חמישה אנשים עמדו בשדה רחב ידיים בקדמת הבית.
גבר מזוקן לבוש באוברול כתום מזעזע. אישה שרירית למראה, היה לה שיער חום כהה וקצר.
שלושה נערים צעירים, אולי בגילו של לי. עבדו ליד האנשים האחרים ועקרו עשבים שוטים. כולם לבשו אוברולים כחולים, הם דמו אחד לקודמו בצורה יוצאת דופן, כמו תאומים.
"אורחים, ארל!" אמרה האישה. הגבר המזוקן הביט בהם מבעד לכתפו.
"הגעתם כדי לקנות דרקון?" שאל. לי ראה את רבקה מנידה בראשה לשלילה ושאל:
"כן, תראה לנו את הסוגים?"
ארל הנהן. "מרגרט, תכיני לחם, הביקור הזה ימשך קצת זמן."
הם נכנסו לאסם. שלושת הנערים עבדו שם. איך הם הגיעו כל כך מהר?
ואז לי הבין למה הוא כל כך גדול. כחמישים דרקונים מאלפי סוגים אוחסנו שם.
הם היו יפיפיים, אבל העיניים הגדולות והשחורות כפיח שלהם הראו רק עצבות. לי ממש הצליח להבין אותם.
"באיזה סוג אתם מעוניינים?" שאל ארל. "לא בדיוק סוג, יותר…" אמרה פייפר.
"גזעי? אני מבין, יש לכם פורטיאר, לסווילוס וגנטלון, זה האחרון במלאי-" אמר ארל.
"האמת שאנחנו כאן כדי לחפש מפתח." אמר יוגי. לי כמעט התרתח מזעם.
"מפתח?" שאל ארל, "עד לכאן הגעת כדי לחפש מפתח?"
"כן, טוב, זו המיועדת." יוגי הצביע על סנדרה החיוורת. כמו לי, גם היא הרגישה קצת פחד למראה הדרקונים השואגים והמאיימים.
"המיועדת, אממ…" הרהר ארל. "קודם אראה לכם את המלאי, אני מעדיף שהם יקנו לפני שיטרפו."
"למה הכוונה?!" שאלה אסיה. העיניים האפורות כסערה שלה התרוצצו בין ארל ללי, היא ניסתה לשדר לו בטלפתיה משהו, הוא היה בטוח. אך נראה היה שהיא יותר מדי לחוצה לזה.
~צריך לברוח!~ היא שידרה. ~הוא עומד להאכיל אותנו לדרקונים שלו!~
לי ידע את זה. הוא נתן לחבר'ה להתקדם ונשאר עם אסיה מאחור.
"מה נעשה?" רטנה אסיה.
"נצטרך לפעול, להילחם בו לפני שיביס אותנו." אמר לי.
"מתי?" שאלה אסיה.
"עכשיו!"
לי התנפל על ארל. אבל אחד מהנערים קפץ עליו ושיטח אותו על הרצפה. זה אף פעם לא קורה לו.
הוא שיגר אש על הנער, הנער קפץ הצידה. הזרועה שלו התנפחה.
"תעצור אותו!" פקד ארל. הנער השני קפץ לתוך המהומה. כשהתקרב ללי הוא הרגיש זרם חשמלי באוויר מסביבו.
פייפר פוצצה בעזרת הכוח שלה את השטח מסביב לנערים, אבל הם לא נפגעו, כאילו איזה שדה כוח מגנטי מקיף אותם. זהו זה!
"יוגי, תעלים אותו!"
היה נראה שיוגי הבין אותו, הוא נעלם. ללי הייתה האפשרות לגעת בנערים. יוגי גרם לשדה לרחף מעליהם. לי הרגיש עוד זרם, הפעם חזק יותר. השדה היה עליו, הוא מוגן.
אנדי הסתובב לדרקונים והביט בהם. הדרקונים הנהנו. הם נשפו אש אל מרכז הקרב. לי הרגיש כאילו הוא יהפוך לביצה מקושקשת בקרוב. אבל זה לא קרה.
הנערים נעלמו.
מה אנדי עשה, דיבר אליהם? אבל כנראה שזה היה נכון, אנדי אמר תודה ורץ אל לי.
"אתה בסדר?" שאל.
"כן, אבל אתה לא." אמר לי. הנער השלישי קפץ על אנדי. "תברח!" צעק לי.
אנדי נסוג לכיוון סנדרה.
הנער השלישי קם כשהוא משתדל להפגין אתלטיות מרשימה. הוא עשה סלטה לאחור וזינק מעל לי.
הוא הבחין בסנדרה מצביע לכיוונו, הפנים שלה התעוותו. הנער הפך לסוג של ציפור, תרנגול, זה היה תרנגול. הוא קרקר והסתובב במעגלים.
סנדרה הפעילה את הכוח שלה.
אנדי דיבר אל דרקון עם קשקשים חומים-אדומים. הוא נטל את התרנגול בפיו ובלע אותו.
פייפר הזיזה מתג שהוצב על הקיר ותקרת האסם נפתחה. הדרקונים עופפו מעלה, חלקם זחלו.
"הצלחנו!" קרא יוגי.
לי התקרב לסנדרה. "אי!" היא רטנה. "אולי תוריד את שדה הכוח הזה?"
יוגי נעלם שוב.
לי חיבק את סנדרה. "כל הכבוד, זה היה פשוט מדהים!"
היה נדמה לו שרבקה מסמיקה מאחוריו ואומרת משהו.
"תודה. זה לא היה קל." אמרה סנדרה. היא חייכה והתנתקה מלי.