~פרק ראשון~ Sending Merlin

~פרק ראשון~
התאריך 19\10\20 את התאריך לא אשכח לעולם, התאריך ששינה את העולם. לפני כשש שנים הפחתי לחלום הגדול ביותר שלי , לוחמת למען הצדק. הייתי אז רק בת 12 לא ידעתי שהעולם לפעמים יכול להתהפך ככה בשנייה. בתאריך הזה בדיוק, חיי השתנו. זה היה לילה שחור ושקט. חזרתי לביתי אחרי פגישה עם חברים. זאת הייתה השעה 23:43 . לא היה אדם אחד בחוץ והייתי די רחוקה מהבית. לפתע שמעתי מישהו מאחורי וקורה לעברי, התחלתי להגביר את קצת ההליכה שלי וכך גם הוא. סובבתי את ראשי וראיתי כי האדם הזה מתחיל לרוץ אלי. התחלתי לרוץ בכל כוחי ונכנסתי לרחוב לא מוכר. רצתי לכיוון בנינים. פניתי ליד בניין ושמעתי את האיש ממשיך לרוץ אחרי. כשכבר פניתי גיליתי שהגעתי למבוי סתום. הפחד גבר יותר ויותר. הסתובבתי חזרה במטרה לצאת משם, אך האיש הזה כבר עמד מולי. הוא התחיל לצעוד אלי בצעדים איטיים ומצמררים. נשימותיי האטו יותר ויותר. עמד מולי גבר עם בנדנה המכסה את פניו וסכין בידו. לפתע הוא תפס את ידי וריסס על פני חומר מרדים. התעוררתי כאשר אני קשורה לעמוד ברזל במחסן חשוך. הסתכלתי סביבי וראיתי חמישה גברים העומדים ליד האיש שתפס אותי. "היה יותר מדי קל לתפוס אותך ילדה". לרגע הסתכלתי על עיניו השחורות ושאלתי: "מה אתה רוצה? למה לקחתה אותי לפה?" הם התחילו לצחוק. "אפשר להשתמש בך לכל מיני דברים. אם זה לדרוש כסף מהוריך ואם זה לדברים יותר מעניינים". הסתכלתי על הגברים האלה ונגעלתי. כל אחד מהם היה נורא. "אתה מגעיל אותי" עניתי לו והוא התקרב אלי וסטר לי. "אין לך זכות לדבר אז תסתמי את הפה שלך כבר! קח את התיק. טוב בואו עכשיו נימצא עוד מישהו. ככה לפחות נקבל יותר כסף. ליאור, שמור עליה בינתיים ותמצאה את טלפון ההורים שלה." אמר הגבר ויצא מהמחסן עם ארבע הגברים. ליאור התחיל לחפש את הטלפון שלי בתיק. פתאום עלה לי רעיון לראש. רגע לפני שהוא הוציא את הטלפון שלי אמרתי: "אני צריכה לשירותים." הוא הסתכל עלי ואז צחק. הוא ליווה אותי לתא שירותים, נכנסתי ונעלתי את הדלת. התחלתי לחשוב מה אני יעשה. הבחנתי בחלון קטן ונמוך בתא שירותים אחר. לא הייתה לי בררה. התחלתי לזחול על הריצפה עד שהגעתי לאותו התא. הסתכלתי מתחת לדלת לבדוק שהוא עדין שם ועליתי על האסלה. התחלתי לתפס בשקט עד שאגתי לחלון, הזזתי בזהירות את הרשת של החלון וקפצתי במהירות מימנו. התחלתי לרוץ לעבר גבעות חול. שמעתי צעקות: " איפה את? תחזרי לפה או שתצטערי על זה!" הגברתי מהירות עד שנפלתי בירידה חולית, התחלתי להתגלגל עד שנפלתי על פתח ביוב. שמעתי אוטו מתקרב וצעקות: "איפו היא אידיוט?! גם על ילדה אתה לא יכול לשמור?!" קפאתי מרוב הפחד במקום עד ש:"הינה עקבות, היא בטח הלכה לשם." ניסיתי לפתוח במהירות את הפתח אך זה היה קשה מדי. "הינה היא!" הצלחתי לפתוח את הפתח ומהר ירדתי בסולם המתכת עד שנגעו בי מי ביוב משונים. פניתי ימינה כדי שלא יוכלו ליראות אותי. מרגע לרגע התחלתי להרגיש זרימה מתגברת , המים עלו יותר ויותר , ובמכה אחת המים הפילו אותי ונסחפתי עם הזרם . הרגשתי שאני עומדת לטבועה. לא הצלחתי לנשום , נשיתי להתנגד לזרם אך לא הצלחתי . בלעתי מים ולא נשמתי. חשבתי שאני עומדת למות. פתאום היה סוג של מפל ונפלתי יחד עם המים . הזרימה סחפה אותי למים רדודים , רגע לפני מותי הצלחתי לפלוט מים וניצלתי. לא האמנתי שהצלחתי לשרוד זאת. התחלתי לחוש צריבות בכל גופי , תחושה שמשהו חיי מתפתל בתוכי. התחושה גברה . יותר ויותר התפשטה בכול הגוף.