An Adventure From A Fairy Tail – The new kingdom- פרק 4.

אחרי אימון ארוך ומפרך עם חברי הלכתי להתקלח. בארמון שלי היו שלוש מקלחות. אחת שמיועדת אך ורק לי ושתיים נוספות שאלו הם שני אולמות ענקיים אחד לגברים ואחד לנשים. בשבוע הראשון התקלחתי באולם ביחד עם מירה כמו שעשינו עוד בימי הגילדה שלנו. אבל היום התחשק לי להיות קצת לבד.
התפשטתי ונכנסתי אל המקלחת. פתחתי את זרם המים וחיכיתי 20 שניות עד שהמים הפכו לחמימים ונכנסתי מתחת לזרם. מחשבות התרוצצו בראשי. פחד, מתח וציפייה, השתלטו עליי. אך לא ידעתי מה יותר גרוע הפחד או הציפייה. המים זרמו וראשי התבהר.

ירדתי לכיוון חדר הארוחות ושם ציפתה לי הפתעה נוספת. פתחתי את הדלת של חדר הארוחות. האורות היו כבויים. "מה לעז-" לפני שהספקתי לסיים את המשפט האור נדלק ובחדר עמדו לא אחרים מאשר ההורים שלי, המאסטר, אלידרק וראסימה. הייתי בהלם. כיסיתי את פי. לא ידעתי כיצד להגיב.
"מתוקה שלי. תראי איך גדלת…" אמרה אמא שלי והתקרבה אליי היא ליטפה את ראשי ודמעות זלגו מעיניי לא ראיתי את ההורים שלי במשך שבע שנים. הם חיבקו אותי ונרגעתי. את המשך הארוחה אני העברתי בנעימים. כולנו צחקנו, סיפרנו סיפורים, העלנו זיכרונות מצחיקים ומרגשים כאחד בקיצור היינו מאושרים.

"אליזבת'." משהו לחש את שמי. התעוררתי. ומצאתי את גבריאל בקצה המיטה שלי. מיד כיסיתי את עצמי בשמיכה והרגשתי כיצד פרצופי בוער. "מ-מה אתה עושה פה?" גימגמתי.
"סתם רציתי לראות אותך ישנה." הוא גיחך. הזעפתי פנים. איזה תרוץ עלוב.
"אז ככה זה עובד היום? לבוא אל משהו לחדר בלי התראה, בלי הזמנה?" שאלתי בקול נוקשה מעט. "זה לא יאה לגבר להיות בחדר אישה כשהיא ישנה." אמרתי בנימה חמורת סבר. למרות שעמוק בתוך תוכי עשיתי שמיניות מרוב אושר.
"מי אמר שאני בחדר של אישה?" שאל גבריאל בנימת שעשוע. אוקיי הוא עולה לי על העצבים זרקתי עליו כרית אבל הוא תפס אותה. התעצבנתי עוד יותר. "כדי לפגוע בי את צריכה לכוון טיפה יותר טוב." הוא זרק לעברי את הכרית ניסיתי להתחמק ונפלתי מהמיטה.
"הי את בסדר?" הוא שאל בקול מודאג. לא עניתי. הוא נבהל ומיהר אליי ואז קפצתי אליו והפלתי אותו על הרצפה. הייתי מעליו וגיחכתי "נו נראה שאתה במצב נחות פה."
"יפה, יפה הוד מעלתך. תפסת אותי לגמרי לא מוכן." הוא אמר בנימה משועשעת וזיק הופיע בעיניו. מה הוא מתכנן עכשיו? בשנייה הפכו המושכות והוא היה מעליי. "נו מי הנחותה עכשיו הא? הוד מעלתך." הוא גיחך.
"רד ממני…אתה כבד." יבבתי.
"ומה אם אני אגיד לך שאני לא רוצה?" הוא שאל וקירב את פניו אל שלי. האדמתי עוד יותר.
"מ-מה אתה עושה?" גימגמתי המחשבות שלי מפוזרות והלב שלי דפק מהר ומהר יותר פחדתי שהוא יתפוצץ. הוא התקרב עוד יותר. החזה שלו ורגליו היו צמודים לשלי. והאוויר חמק מראותיי.
"גבריאל…מה אם משהו יראה מה שאתה עושה? הוא יקבל רעיון מוטעה." אמרתי בלחישה.
"ומה אני עושה?" קולו היה מלא בתשוקה והלב שלי כאב.
"באמת מה?" שאלתי והפנתי את ראשי ממנו הוא חפן את פניי בכפות ידיו החמות וחום מעקצץ פשט בכל גופי. "גבריאל." ניסיתי לומר אבל הוא נישק אותי. בהתחלה התנגדתי בתוקף אבל אז נכנעתי ושנינו נסחפנו. דפיקה על הדלת קטעה את הנשיקה וקפצתי. "ששש.." לחש גבריאל והצמיד אצבע לשפתיי. דפיקה נוספת נשמעה ואני דחפתי מעליי את גבריאל. "תתחבא מתחת למיטה." לחשתי.
הוא גיחך בשקט וציית. אני פתחתי את הדלת וליאו עמד שם.