כרך ג', פרק: סיפור דקריאון הלוחם מפי 'הזאבה לילית'\מאת: צור עיטם עמיחי

סוד הגבורה הנסתר מן העין, צחור בשמים וזוהר בליל | הזיווג הראשון בממלכת הגריפהורס ומקורות הפניקס המואר\צור עחטם עמיחי

סַרָגּוֹן, אֲנְטַארְס, נוֹרְט והֶפְּטוֹס (אֶקְטוֹס) הם ”ארבעת המלכים”. כולם שוכנים במימד ה´גְּרִיפְּהוֹרְס´: מימד של פראיות, אצילות, תשוקה ותודעה. יבשת אחת שמגולמת בכל יסוד בריאה המפתח את הנגדי: אדמה, מים, אש ואוויר.
ארבע מלכויות שעוברות מסע של אחד אל-עבר השלם: כולם יחד וכל אחד בנפרד מעודדים את בני-המזלות האחרים, בשביל החלב, להתאחד ולגלות את היופי שבשיניות האחד כלפי השני.

כך, בנסתר מן הגלוי אל העין, אך שוכן בלב כדור-הארץ, הרחק מידי בני-האדם הראשון, מתחיל המסע הקוסמי הקדום והראכיטיפי של גיבורינו (מראשית ימי הבריאה): ´הדֵּקְרִיאוֹן´-גיבור כוכב אֲנְטַארְס, ´הקַאִירָּה´- גיבורת כוכב נוֹרְט, ´הקרנופים´-גיבורי כוכב סַרָגּוֹן ו´האגרימה נוּקְטוֹרְנּוֹס´ (”בני הירח”) – אלו הם גיבורי כוכב הֶפְּטוֹס (אֶקְטוֹס).

כל אחד מכוכבי המלכים מבודד ונפרד הוא מן השאר בממלכה הקונסטלטיבית, מן המוכר, שהרי בכולם (ובכולנו) מתקיים מארג של הרמוניה קוטבית. כזו שאינה סימטרית ואינה חצי מהשלם. אך שואפת להכיל את כל היסודות יחדיו. הרמוניה מסוג זה היא הקדומה ביותר, שאין שני לה: כך נבחרו ארבעה יבשות מכלל העולם להתייחד למימד אחד, ליממה אחת ולרגע אחד, לכל כוכב הגיבור האחד.

כך התפקדו במעגל כל הארבעה ופה אחד הוחלט: כל יסוד יורכב בנפרד ויוצמד לתאומו המנוגד ויכיל שניים מיסוד הארבעה לעד. יסוד האדמה ביקש את האוויר ומיהר להיפגש, יסוד האש והמים חברו זה לזו מבלי לחשוש אחת ושתים, מבלי להתייאש, ויסוד האדמה קיבל בענווה את האוויר – ולגם את הבחירה בנשימה.

כולם היו מרוצים, ונראה, כי שני החצאים הפכו לשלמים.

אך כמו בכל תרכובת עוצמתית ומופלאה, כך בכל סיפור שעולה להבות העבר וערפילי הקולות החשוכים – קיים סוד נבואי, גורלי או מיסתורי הקשור בגאולה שמוטלת עלינו החובה לספר.

העמידה מאחורי כל בחירה עלולה ליצור מכשולים רבים, ובדרכים נסתרות, צליחת האתגרים מחייבת אומץ לב, תעוזה ומטרות נעלות. מפעם לפעם כך עולות במפתיע ובעת המחשבות הכמוסות מגיחות הצרות, כשדי-לילה פראיים הצמאים לתבוסה וכשלונות.

כך סופר, בין הר למצוק, בין קירבה למרחוק, בין תלתלה לאמתלה ובין שקיעה לזריחה. שמעתי הכל הרחק הרחק – ממגעו של כל כוכב. שימעו: כך הסתודדו בסתר הטוטמים הנכבדים, "הפראיים הליליים" (כך שמם סופר בקרב האציליים). אלו הם "בני הירח" הרוחניים, יצורי-על חייתיים, אשר דמותם הפראית מתגלה כאנושית. כל-שהייה במחיצתם מעבירה חוויה כל בן לוויה הזוכה להתלוות לצידם, במסעם העמוק אל דרכי הנסתר, במעמקי האדמה ומתוך האפילה. כמשני-צורה מדופלמים הקושי במיתון החוויה הפראית רב הוא, אך גם מהפנט. מפני שבעת שינוי צורתם מתקיים מחזה שאין שני לו ואין מתחזה, באף כוכב ובאף יקום לא אחר ולא כזה. זהו רגע התעלות של לידת גיבור מכשף ביופיו אך קשור במכאוב הרודף בשלווה, רודף אהבה.
זאת אספר בגאווה את סיפורו של הגיבור דקריאון, פרא-אדם ובמקורו החיה, חיבור נדיר של יצורי האש, האוויר והמים: הנושא במסעו את יסודותיו של עוף-החול הנשגב והחמקמק. לבן וצחור אך שועט באפילה ורועם כברק. דעו, שהירידה אל-עבר הלא-נודע, חצויה לתמיד בין האוויר והאדמה ונלחם הוא תמיד בעוצמה ובשליטה מתפרצת, שבין האש ולהבותיה ולבין המים ואדוותיה. דקריאון הוא לוחם אציל ומואר, שעברו נישא מעל גלי המים ומקושר בנצחיות מבנות הים המֵיסִיסּוֹת, אלו הסירנות הדומעות. כאב במסעו של דקריאון הגיבור, הוא תנאי הכרחי למימוש צורני ומזהיר בזוהרו. בהליכותיו הסדוקות נשמעות ממרחקים הפסיעות העדינות, טפרים של כאב וצלקות וכנפיים מהודרות שבטוב מסמאות. כיבבה של זאב-אדם, הצמא לדם אנושי ולב רחום, כך מרחף לו העיטם-הנודד דקריאון הבודד: מחפש אהבה, עת לשווא ועת למימוש מעשיו.

בכוכב אנטארס שם מתגורר ומ”היכל האש” יצירתו עולה מחדש ונוסקת מן החול הנוצץ המתפורר. ב"אפרי-קרקרעית" של נשמה אוורירית ופראית, כחושל מקצועי המיודד עם האש ובנפשו החופשית, מתבצר לו דקריאון ואת כנפיו מחשל. שנים על גבי עידנים כך עובר הוא בהיחבא 4 גלגולים: מאדם למלאך, ממלאך ללוחם העיטם (דקריאוס פוסטיאס-לוחם בשם האש, הדמעות והאור). לבסוף הופך הוא לעוף החול, כפניקס מיתי עתיק יומין, שהתמוסס בעבר וקם מן האפר, ומן האש הוא זורח ונולד מחדש. בחיפושיו משתוקק לאהבת-נצחים הוא, במסע אימתני, גלוף וחנוט המלא בתשוקה ובפראיות מאבותיו הזאביים, אף מסע שמחירו שווה לשלם.

אומרים שנידון הוא לתמיד לחיות בקונפליקט בין האסור למותר. אך ידידיי הקוראים, זהו הטריק:
ללמוד את הסוד זה לעולם לא מאוחר.
כי אם נמתין לפעולה 'עד מדי',
יתכן והסוד יחמוק מן העין.
וישאר לעד נעלם בשמים.
צחור בשמים,
וזוהר בליל.