כרך ד', פרק: "נבואת אור השחר" – יסוד האש | על-פי "סירנת הפֵיוֹנִּים (Faireeyon´s): פיונון לומוס פרופית'יאה"\מאת: צור עיטם עמיחי

נגיעה במבט,
רתיעה באחת,
הליכה שוממה,
מתלקחת בקולחין ואבידה.

אבדון ניבט מן התהום,
תחושה קרירה של חום,
מתלכדים ואפרוריים אנו כאפר,
בצבוצי רסיסים טווים אנו תפר.

מלאכת מחשבת מתרקמת בעידנים,
בעין האיה, היכל האש, בין צוק העתים,
נזהרים בגון הזוהר לחשל את דמותך,
אנו הפֵיוֹנִּים (Faireeyon´s) של כל הקוסמוס, משילים כעת אותך:
Air,Water Faireeyon’s – פֵיוֹנִּים של אור, אוויר ומים – מחוברים בשמים.
Earth Faireeyon´s – פֵיוֹנִּים של אדמה, אפר וחול – סלולים בדמך כמתלול.
Fire Faireeyon´s – פֵיוֹנִּים של אש, עפר וניצוצות – מפוקקים גשמיותך אל הזכרונות.

זוהי הבשורה מכל זני הפֵיוֹן ומכל יורשי-העצר ויצורי-לכת הכוכביים:
"כוכב אנטארס, יסוד המים, קונסטלציית העקרב, הסרטן והדגים –
דמעות של אש, בתולין ודמעות – נטמעות בליבך במים חיים.
כוכב נורט, יסוד האש, קונסטלציית הטלה, האריה והקשת –
נמסות בגבורה, משוועות לתמורה – שינוי הצורה כמתפורר בעלטה, בשקט.
כוכב הפטוס (אקטוס), יסוד האוויר, קונסטלציית המאזניים, הדלי והתאומים –
דואליות של אהבה, בקטבים נפגשים – זכר ונקבה כתזכורת לשני עידנים.
כוכב סרגון, יסוד האדמה, קונסטלציית השור, הבתולה והגדי –
גשמיות מחושלת לעד בדמותך, מתחילה כאדם, ממשיכה כמלאך וסיומה בעיטם".

מתפזרים הפיונים,
לסתרם מוחזרים.
שמעו נא קולנו,
שירתנו הלל:
"כי לעד מתפורר הוא ולעד משתחזר,
נסתר תמיד מן העין,
לעד נפרש בכנפיים,
בין היום והלילה בקרבו שורר,
דקיראון, עוף החול, הגיבור מתפורר.
נשרף מן הצל והחשיכה,
נשקף מן האור וליקוי הממלכה".

מול ארבעת המלכים ניבאה הנבואה,
בקרב ארבעה כוכבים נמסרה הבשורה,
מלפני ארבע מבואות נפתחה בסערה,
כנגד ארבע יסודות ניתנה בשַׁעֲרָהּ.

"זכרון וגונהּ של לילית כיגון ניצב מן השאול,
מתחדש בצביון של אור, ניצוצות וחול.
זוהרו של הנץ, מוסתר כרז, חורץ את הסדקים,
מתלכד עם הליל ברגע מחודש של מים, אש ואוויר".
לשם, עליו לצעוד וגרסתו הקדומה להשיל:
"מכל שינוי צורה ומתוך הכאב, יאלץ להבין,
דקריאון ילחם בגאון, בגבורה ובראש מורם – כמושלך אל האש, לעומק תהום,
גם אם לרסיסים יתנפץ בדמעה, הוא מחדש, בגאווה יתרומם –
זהו עוף החול, צ'מפיון על-כוכבי, בגרעיני הלכת מלוכד,
אינו נכחד לעולם, אך לעד גיבור נישא, מאהבה מאוחד".

סתר דמותך הוא משל לגורלך:
עוף כאוויר – התקומם מן החול,
השתנה כאש – התהווה וצלול בין רסיס למשעול.
עתה עוף החול, זהו פסיק דמותך,
משינוי בחירתך יתהווה מסעך.
נוע והתקדם בין מגעי-האש והכפור,
גלה את צביונך, כגריפהורס מיתי אדיר וצחור.