פירוש השיר: להתחיל מבראשית

17/10/2025 36 צפיות אין תגובות

פירוש השיר: להתחיל מבראשית.
.
אחרי שאנו מסיימים לקרוא את סיום התורה, פרשת "וזאת הברכה", מיד מתחילים לקרוא את פרשת בראשית.
זאת אומרת חוזרים שוב להתחלה.
ומכאן לומדים גם על החיים, התחילה שנה חדשה, זה זמן להתפתחות, להתחיל מחדש שלב מסוים בהתפתחות האדם.
.
אבל לא מתחילים מאפס, מתחילים מחדש על בסיס הקיים.
יש לנו את כל הידע שצברנו בשנה שעברה ובשנים שלפניה, טעויות והתובנות שהשגנו בזכותן, ועכשיו אנו יכולים להתחיל שלב חדש על בסיס הידע והניסיון הקודם.
כל התכונות טובות, במידות (כמויות) הנכונות.
אנו צריכים ללמוד להשתמש בתכונותינו בצורה נכונה, ואת זה אנו נעשה על בסיס ספר ההוראות – התורה.
.
"הַיָּשָׁן צָרִיךְ לְהִתְחַדֵּשׁ,
וְהֶחָדָשׁ – צָרִיךְ לְהִתְקַדֵּשׁ".
זה משפט של הרב קוק, שמסביר שבעצם אסור לנו להיות שקועים בהרגלי העבר – אנו צריכים כל הזמן להתחדש.
לדוגמה: התפילה צריכה להתחדש בהתלהבות, בכוונה, בהתאם להתפתחות האדם.
והמטרה היא שהחדש, שהחידוש לא יוביל לטומאה אלא לקדושה, זאת אומרת שההתפתחות תהיה חיובית ולא שלילית.
.
אדם מלשון אדמה.
בדומה לה גם בו יש פוטנציאל להצמיח כל מיני סוגים של דברים.
האדמה יכולה להצמיח עגבניות, תפוזים בננות וכו'
בהתאם למה שזורעים בה, היא מצמיחה.
לכן האדם צריך לעבוד ולטפח את אישיותו, לנסות להצמיח דברים חיוביים.
כי אם הוא אינו עובד על אישיותו, ברירת המחדל היא צמיחת קוצים.
אדמה שלא זורעים ולא חורשים בדרך כלל תצמיח קוצים.
וכך גם האדם, אם הוא לא יעבוד על אישיותו הוא יהיה קוצני, לא נעים לאחרים, מזיק, פוגע וכו'.
.
בכל אדם יש חלקים שהם כבר יחסית מתוקנים ויש חלקים שעדיין "בתוהו ובוהו", כאוס ששולט בו.
והמטרה שלנו היא להפוך את הערבוביה הזאת של רגשות, תחושות, מחשבות, תכונות לא מווסתות, לכלים להתקרבות לקב"ה על ידי שליטה וויסות נכון שלהם.
.
ביהדות הזמן נע באופן מעגלי, בכל שנה יש את אותם חגים, אותם תאריכים וכו'.
אך הם לא זהים, הם דומים לשנים הקודמות במובן מסוים אך שונים במובן אחר.
כמו ספירלה, העיגולים דומים, אך כל עיגול הוא שלב אחר בדרך למעלה.
וכך גם השנה.
לכן השורש שלה מבטא מצד אחד שינוי, ומצד שני דבר שחוזר על עצמו – נִישְׁנָה.
.
"הָאָדָם הוֹלֵךְ וְנִבְרָא תָּמִיד",
זה גם ציטוט מהרב קוק, שמסביר שבריאת האדם לא הסתיימה, הוא עדיין בתהליך הבריאה ובניגוד לשאר הנבראים הוא שותף בבריאתו.
בזה שהוא מתקן את אישיותו, הוא יוצר מידות מתוקנות, כלים מתוקנים שיוכלו לקבל את השפע האלוקי.
ורק כשהאדם יהיה מתוקן לגמרי הוא יממש את מלוא הפוטנציאל האמיתי שלו.
האדם לא באמת מכיר את הפוטנציאל של עצמו עד שהוא מגשים אותו.
.
אבל לפעמים קל לברוח לרעיונות הגדולים, לתיאוריה במקום לפרקטיקה.
להתמקד בכלל האנושות ולא ברמה האישיותית הפרטית של מה אני אישית צריך לתקן?
כי כשמדברים על הכלל, זה הרבה פחות מחייב.
אני רק חלק מזערי מהכלל, רוב התיקון שייך אליהם.
וכך קל יותר להסיר אחריות.
.
בשיר זה מומשל בהבדל בין ללמוד קבלה, לבין ליישם את זה בחיי המעשה.
שזה הרבה הרבה יותר קשה.
ללמוד רעיון זה הרבה יותר קל מאשר ליישם אותו.
ואז השיר מוריד את הרעיונות הגדולים לפרקטיקה, ושואל:
איזו קבלה קטנה אתה מסוגל לקבל עכשיו שתעזור לך ליצור שינוי גדול לאורך זמן?
זה יכול להיות מעשה חסד קטן ביום, ללמוד משהו קטן בכל יום, תפילה קטנה וכו'.
כי רק כשהאדם מוריד את הרעיונות הגדולים לחיי המעשה, השינוי מחזיק לאורך זמן.
לדוגמה אם שמעת סיפור על אדם שנרצח בגלל לשון הרע, והבנת את החומרה של לשון הרע ובאותו רגע החלטת להשתדל שלא לדבר לשון הרע.
ההחלטה הזאת לא תחזיק לאורך זמן אם לא תעגן אותה בחיי המעשה.
אך אם למשל תחליט גם ללמוד כל יום שתי הלכות בנושא לשון הרע, אתה תראה כמה זה יעזור לך לממש את ההחלטה שקיבלת כי עכשיו זה כל יום נמצא בתודעה שלך ואתה מעמיק בנושא הזה ומבין את הנקודות שאתה צריך להיזהר בהם.
.
השיר מסתיים בתהיה, איזו קבלה קטנה הקורא מוכן לקבל כדי להיות יותר משפיע ונותן ומעניק (איש חסד, אלטרואיסט) ופחות מקבל (אגואיסט)?
.
מאחל לכולנו שנקבל עלינו קבלות טובות ונצליח לעמוד בהן ולתקן את אישיותינו.
שבת שלום עם ישראל!


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
6 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך