אם תכיר בקסם בליבך
הוא אמר לי שאני מוצאת חן בעיניו
אבל בתוך תוכי הייתי בטוחה שיש פה קאץ׳.
מה שהיה בינינו היווה אשליה שהתחפשה לאהבה
לא האמנתי שבן אדם יכול להיות באמת
כל כך מושלם מבפנים ומבחוץ,
לא האמנתי שבן אדם שמושך אותי במובן חיצוני
יכול להיות מעוניין בי..
היה בליבו קסם.
הוא היה המפתח שלי לחיים מאושרים.
הוא יכל לפלס לעצמו את הדרך לליבי מבלי להיתקל בהתנגדות.
הייתי ניתנת להבסה.
הוא והדייט הראשון שלנו
לא הרגישו לי אמיתיים..
שניהם היו מושלמים.
מושלמים מידי.
רק חיפשתי בהם את הקאץ׳.
חיפשתי דרך מילוט ממנו בתוך ערימת שחת..
הדייט הראשון שלנו היה בשקיעה,
אתה היית לבוש לבן, לחוץ ונרגש..
ברקע התנגנו להם שירים מהניינטיז
ושברנו את הקרח שהפריד בינינו עם מילים.
דיברנו על החיים..
על רגשות…
על העבר..
על תחביבים..
הרגשתי כאילו אנחנו מכירים שנים.
היה בינינו חיבור נשמתי כזה שקשה היה לפספס.
עברה לה תקופה
והכל התפוצץ לי בפנים ..
גיליתי ששבעתי מאשליות ולא מאמת מובהקת,
על אף שהייתי נחושה לקלף ממך שכבות של שקר
כשהכל היה עוד רגוע…
איבדתי את עצמי בתוך מבוך מתפתל לאהבה.
צדקתי.
אתה שיקרת לי.
אתה השלת אותי.
כעסתי עלייך.
כאב לי.
בכיתי.
שנאתי.
אהבתי.
ככה במשך חודשים …
דמעות שטפו אותי,
שלחת הודעות..
ורציתי לצחוק לך בפנים.
מלבכות,
עברתי לכתיבה.
לא יצאת לי מהמחשבות..
היית המוזה שלי.
חצי שנה עברה
ושלחת הודעה ב6 בבוקר.
סיננתי.
נכנסת לזוגיות.
בכיתי כשגיליתי…
אבל הכעס נעלם.
שמחתי בשבילך,
השלמתי עם זה,
הכרחתי את עצמי להתגבר..
ובראש מורם החלטתי לתת
לזמן לרפא את הכאב.
והיום.. אחרי יותר משנה..
אני יכולה להגיד בפה מלא ובביטחון
שהתגברתי עלייך לגמרי.
התחתנת
ואליך אני לא ארגיש יותר כלום.
תגובות (0)